א' תשרי תשכ"ו

יום ב' יום אדר"ה: ירד להתפילה בשעה 10, אחז תחת זרועו הסידור של אדה"ז, סידורו, תהלים, והשופרות עם מטפחת, בידו השני'. ליב גרונר אחריו עם הפ"נ שלש חבילות. מיד התחיל תהלים ואח"כ הביט בסידורו של אדה"ז, והתחיל להתפלל. אחרי ברכו הביט בסידור, אחרי שמונה עשרה ישב. לברכת מגן אברהם ה' קם לפעמים, אבל במחי' המתים הי' כל פעם עומד קצת. באל עורך דין הי' קם. בכלל באבינו מלכנו הי' מתחיל בניגון ועשה עם ידיו. מלפני הקריאה כבר התחילו לעמוד על השולחנות ועל הספסלים, והי' רעש גדול, ולפני הקריאה נתן מכה על הבימה ר' פנחס כץ, וקרא שכל אחד שיעמוד על מקומו ושידע כל אחד לפני מי עומד ומתי הוא עומד.

בשישי קראו את הרבי, לקח אתו הסידור ואת השופרות. השופרות הי' שם בפנים מהסטענדר, מיד שהלך לבימה, התחילו כולם לעמוד על השולחנות, ולשבור כסאות, אחד עומד על השני, אחד דוחף את השני, כסאות מתנפלים על שולחנות, והעיקר לראות את הרבי ולשמוע את התקיעות! הרבה נדחפים ליד הבימה ממש, כדי לשמוע הניגון שמנגן לפני התקיעות, ועולה על כולנה שכל אחד מזיע כדי צרכו. קיבל מפטיר. בהתחלת מפטיר התחיל לבכות, ובכה קצת עד האמצע ואח"כ הפסיק.

אחרי הפטרה נעמד על ידו עם השני ספרי תורות, מאיר הארליג וציון פלאהר, והרבי שאל עם אשר ששונקין ישנו, שככה יעמוד על הבימה. אח"כ התחיל לסדר השופרות, הוציא השופרות מהמטפחת, ושם מטפחת חדשה. יש לו שלשה שופרות והם ביחד עם מטפחת אדום, וע"ז מטפחת משי, ויש שופר שחור מקוצר, ומזה תוקע. ואחרי שסידר השופרות הסתובב ושאל עוד על אשר ששונקין אם ישנו. אח"כ קירב את הפדיונות ושם ע"ז טליתו, והתחיל לבכות קצת, וכך הי' תחת טליתו כחמשה רגעים. אח"ז הוריד, בזמן שהוריד הטלית הוריד עד אחרי ראשו ואח"כ הי' מכסה, וכמה פעמים הי' עושה כך.

אח"כ התחיל להוריד את המצח ואוחז בשתי ידיו טליתו, והתחיל בפסוקים שלפני התקיעות, הלמנצח, ובזמן הלמנצח הוריד טליתו עוד יותר, והפדיונות, ואח"כ מוריד את זה ומתחיל לקרוא הפסוקים. אח"כ לפני התקיעות עוד פעם מתכסה ואח"כ מוריד ישר טליתו עד המצח, ויתחיל לתקוע. ובין כל שלשים תקיעות מוריד טליתו לכמה רגעים, ובסוף גם מוריד (?) ואח"כ יורדים הס"ת, והוא הולך אחריהם, אחז בידו השופרות, וליב גרונר הפדיונות. שם השופרות והמטפחת, ואח"כ במוסף יושב בהעני, החזן הוא ר' יוסף וויינבערג (סידר גורם להסטענדער) ואח"כ בשמו"ע תוקע, והרבי עומד ישר, מתפלל יותר לאט משאר ימות החול. בהוא אלוקינו שרו, בזמן שיושב הי' מביט בסידור של אדמו"ר הזקן. התקיעות בערך שעה 1. בעלינו חוזר הרבי כמה פסיעות, וגומר ביחד עם החזן; בזמן שהחזן אוחז בואנחנו כורעים, משתחווה אוחז בשתי ידיו למעלה, את הציציות שם לפניו, ומשתחווה ועוד קם, ואח"כ מסתכל איך שהחזן עושה ואנחנו כורעים.

התוקע בשמו"ע הי' טענעבוים, ואח"כ עולים לדוכן הכהנים. אני עמדתי לא רחוק מהרבי; ביום תאמצנו שרו, והרבי נענע קצת עם ראשו. בזמן שאמרו תהלים שם סידורו על כסאו ואמר תהלים בתהלים שלו יהל אור. אחרי התקיעות אמר גוט יו"ט לכהנים, ואמר - נדמה גם - יישר כח. לפני ברכת כהנים הביט על הכהנים. התפילה נגמרה 3:25.

מעט אחרי התפילה עלה למעלה לאכול, וגם כל האורחים. האורחים היו ר' אשר ששונקין, משה אהרן פרידמאן, שמרי' גורארי', ועוד. והרבי ביקש שיספרו איזה סיפור מרוסי', ור' אשר סיפר. גמרו לאכול 4:35. נכנס למנחה 4:40, החזן הי' ר' הענדל ליבערמאן, באבינו מלכנו התחיל לנגן. בשעה 5:30 יצא הרבי לתשליך והי' תהלוכה, אבל לא הי' ממונים טובים ולא הי' שום סדר, כמעט אף שנה לא הי' ככה בלתי סדר. על יד הרבי הלך שוטר, ובזמן שנכנסו לגן אז שוטרים עמדו ולא עזבו להיכנס, ואני נכנסתי עוד עם הרבי, השוטר דיבר משהו עם הרבי. בתשליך עמדתי כמעט אל יד הרבי, אחרי תשליך הכריז השוטר שיעשו מקום להראביי, וגם הרבי דיבר איתו, ויצא. הי' דחיפות גדולות, וכך כל הדרך. הרבי עבר דירתו ולא נכנס. אחרי שבאו מהתהלוכה, התחילו לרקוד בחוץ והרבי פתח הווילון שלו.

למעריב ירד בשעה 8, והי' דחיפות. מיד שנכנס אמר משניות ואמר קדיש דרבנן, ואח"כ אמר תהלים. התחיל לנגן את אבינו מלכנו, ואח"כ התחילו להתפלל, החזן הי' טעלעשעווסקי. אחרי התפילה אמר קדיש דרבנן שהי' צריך להגיד על המשניות, הי' החזן גמר לפני שהרבי גמר אז הרבי עשה עם ידו שלא גמר עוד. אמר גוט יו"ט לכל אחד, אחר המשניות נגע בראשו בידו השמאלית ולא בימיני. ואח"כ עלה לאכול. וגם עלה פינסון מטוניס, ואברהם לאופר, משה אשכנזי, ועל כן גמרו 10:45. הלך הרבי הביתה 10:50. הלך גם דרך יוניון עם הרבנית שחכה לה שם.

-

בר"ה דיברו (שבהרבי הקודם הי' יושב [כפי הנראה מלהלן, מדברים כאן אודות קידוש ביום]) שאל רש"ג, בספר המכה שם כתוב שבלילה צריכים לעמוד בקידוש, ובבקר בתפילה לא כתוב שום דבר, ושאל למה? ענה אד"ש: שבריגא ישב בקידוש בבקר, ומכאן לא ראי' מפני שאולי זה הי' מצד הבריאות ? ושאל רש"ג: למה לא כתבו בספר המנהגים? ענה אד"ש: אולי זה לא הי' הוראה לרבים. גם דיברו שהרבי הקודם וגם אבא הרש"ב הי' מברך בבקר בשבת אחרי האוכל ברכת המזון בלי סידור. אד"ש אמר שאני ראיתי שחמיו מביט בסידור בשבת, ענה חמיו שמביט בסידור אחר ולא שלו, ובשלו מביט רק בלילה.