קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ט"ו תשרי תשכ"ה


ליל א' דחג הסוכות תשכ"ה

תפילת מעריב של יום טוב בישיבה. הבחנתי כי תמיד במעריב מדייק הרבי לשבת. אחר מעריב "גוט יום-טוב" לקהל. עלה לחדרו וכעבור זמן עלה לדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ למעלה – לסעודת יום-טוב עם הזקנים והאורחים שזוכים לשבת עמו במחיצתו ביום טוב ולהתענג בתענוגין עילאין קדישין בסוכה שבמרפסת הבית.

יש לציין שר' מאיר הרליג היה מדווח לי על זמן הסעודות והשתדלתי להשתחל לשם ולראות מראות הסעודות ואת הנלווה לכך.

יום ראשון דחג הסוכות תשכ"ה

בבוקרו של יום טוב ראשון מסר הרבי את האתרוג ואת הלולב שלו כדי שאנ"ש והת' יברכו עליו בסוכה הגדולה. זו הנהגה חדשה כי כל השנים עד עתה הקהל היה מברך על הד' מינים שלו בנוכחותו, בסוכה. [כנראה שלא זכינו. ואולי כן זכינו. מי אומר ששנים קודמות זכו לייחוס גדול יותר. דור- דור והנהגותיו. אם הרבי החליט שזה הסדר הרצוי אין לנו להתאונן, כנראה שכך דווקא נמשיך את כל ההמשכות. ובכלל מי אומר שהרבי צריך כל רגע שאנו ופנינו הבלתי עדינות כל כך (אם נשתמש בלשון המעטה) נעבור ונביט בפני קדשו או עכ"פ לא נקיים מה שנאמר "ראוני נערים ונחבאו"... בעצם, כל הפלפולים מיותרים כי אף אחד לא שאל אותנו. ובכל זאת צריך לעשות חשבון נפש כמו שהרמב"ם כותב (בהלכות שופר דמיני' אזלינן) באותיות די פשוטות: "הביטו לנפשותיכם"!...].

מסתבר שהרבי נמצא הרבה בחדרו הק' ולא מקפיד לשבת כל היום בסוכה. ושוב אני חושב – מה מבינים אנו בסוד ה' ליריאיו.

לגבי מספר ההדסים, אם הצלחתי לספור נכון, בערך כ"ה (25). שמעתי מתלחשים שבעבר היה נוטל לפעמים קרוב לשלושים. האיגודים – הטבעות שלמטה בלולב בגודל טפח. הטבעות שלמעלה אחד מהם מכוסה לגמרי, ממש לא נראה, מונח פנימה. השני למעלה יותר, אף הוא די מכוסה.

כשהרבי מברך "לישב בסוכה" הוא נוהג להביט על הסכך.

לתפילה נכנס הרבי ב-10:20 (איחור בן 20 דקות מהרגיל). באמצע התפילה הכניסו לו את ארבעת המינים שכן הקהל המשיך לברך עליהם.

למרות שב"האדרת והאמונה" הורה הרבי לשיר, משך כמעט כל התפילה היה ראשו הק' מונח על ידיו וכמעט שלא התנועע כל התפילה. ב"אתה בחרתנו" עודד הרבי את השירה רק אחרי שהשליח ציבור החל לשיר וכך למעשה גם בשאר התפילות הרבי הצטרף אחרי שה"פתיחה" הייתה של שליח הציבור והרבי היה מסייע.

לאמירת הלל נטל הרבי את הלולב בידו, בדקו אם הוא עדיין כדבעי. לפני הנענועים של 'הודו' לקח את האתרוג והצמיד ללבו את כל הד' מינים ואחזם בשתי ידיו, האתרוג למטה מהלולב קצת. לנענועים היה מאוד מעניין כיצד הרבי עושה זאת.

ל"הושענות" נטל את הלולב ואת האתרוג, הצמידם ללבו וערך סיבוב סביב העמוד, אחר שב למקומו.

קריאת-התורה, מפטיר, שירת "הוא אלוקינו" במוסף – הכל כרגיל. למנחה יצא הרבי בשעה 3:00, עם גמר סעודת יום טוב. אחרי מנחה ציוה הרבי לנגן "הושיעה את עמך".