קפיצה אל: ניווט, חיפוש

י"ד סיון תשמ"ב


ש"ק פר' נשא י"ד סיון ה'תשמ"ב

ירד לשחרית 10:00 במוסף הורה לנגן "הוא אלוקינו" אחרי תפילה התחיל רז"י לשיר "ווי וואנט" אד"ש ירד להתוועדות ב-1:30 שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו עד אחרי שעלה את המדריגות הורה להגברת השירה אד"ש דיבר שהשבת זהו אחרי חג השבועות והקשר בין שבת לחג השבועות כי בפעם הראשונה חל מ"ת בשבת ענין שבת הוא אמת ואפי' ע"ה אינו משקר בשבת וכן הוא שהתורה אמת וכו'. שיחה ב' דיבר הרבי שאף פעם לא יכול להיות חה"ש בשבת לפי החשבון של הלל ובזה גופא שגלינו מארצינו הרי אמנם זהו גלות אך יש בזה את המעלה שיכול להיות שיהי' ביו"ט שני של גלויות שחגה"ש יהי' בשבת וכן שקוראים פעמים בתורה פר' נשא וזה והרי כידוע הפתגם 'מאך דא א"י' שאז יש כאן בחו"ל מעלה יותר כי זהו קב שלו ועד שנעשה הכל שלו משא"כ בארץ ישראל הרי מה שעושים שם ישנם הכוחות מקדושת הארץ. וכן כתוב על רוה"ק שיש יותר בחו"ל מאשר בא"י. אח"כ הי' מאמר כעין שיחה ד"ה "צאינה וראינה" אח"כ דיבר על רש"י ופתחו חומשים ואמר אד"ש שאין צורך לפתוח חומשים בנוגע לפסוק זה כי זהו דיוק מה שרש"י אינו כותב אז בפסוק אחר שם כן רש"י מבאר אד"ש המשיך את הסיום במסכת סוטה מה שדיבר בחג השבועות ואמר ששאלו שמאמחז"ל "עשרה שיושבין" משמע ששכינה היא למטה מרוח הקודש ומזה ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה מובן ששכינה למעלה מרוה"ק ואמר הרבי שדנים בענין של "לפצל שערה" "שפאַלטן אַ האָר" והיו יכולים לשאול מפסוק מפורש בתושב"כ שכתוב "ושכנתי בתוכם" ואח"כ אמר שהיו יכולים לשאול לאידך מהגמ' בסנהדרין ל"ט א' "כל בי עשרה שכינתא שריא" ואף שישנם שמצד סיבות שונות ומשונות אינם לומדים גמ' סנהדרין והרי תניא הם כן לומדים א"כ היו צריכים לשאול ממה שכתוב בתניא על "כל בי עשרה שכינתא שריא" [אף שזה מובא מסנהדרין]. ובפרקי אבות הסביר את הקשר בין ר"ש אומר לבין אנטיגנוס איש סוכו וכשהגיע לסיום "והעמידו תלמידים הרבה" סגר את העיניים עד סיום השיחה ואמר שצ"ל העמדת תל' שיהיו בעלי תשובה ובאופן שהת' יהיו ראויים להשפיע על אחרים שזהו והעמידו וזהו ע"ד כל מי שיש לו מנה רוצה מאתיים ומי שיש לו מאתים רוצה ארבע מאות שיהי' כפליים מה שהי' עד כעת עי"ז שיעסקו בזה בהפצת המעיינות נזכה לגאולה השלימה. כשהסביר בזהר בנוגע למ"ש שבנ"י אמרו להקב"ה "במה אהבתנו" שהיינו שבגלוי לא נראית האהבה של הקב"ה לבנ"י ולכן צריך הקב"ה לומר "אהבתי אתכם אמר ה'" וזהו על זמן הגלות שלא נראית אהבת הקב"ה לבניו ואנחנו בני מלכים ובכ"ז נמצאים בבית הריחיים בבית האסורים ועד אפי' שכתוב על בנ"י מלכים הם וכבר עברו 19 מאות שנים ועדיין לא נושענו!! ולכן אנחנו מבקשים ווי וואנט משיח נאו!!! וישנם כאלו מתכסים באיצטלא של יר"ש ואומרים איך אפשר לבא בטענה להקב"ה [אמנם באמת א"א לטעון עליו אבל] כך כתוב ברמב"ם כשחסר ליהודי משהו הרי הוא צריך להתפלל לקב"ה וזהו מ"ע א"כ לא רק שזה חסרון אלא זהו מ"ע שחסר ליהודי הגאולה הרי צריך לבקש מהקב"ה שיביא את הגאולה ורואים שאומרים את זה אפי' בשבת "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". אחרי שיחה זו התחיל אד"ש "ווי וואנט משיח נאו" ומחה כפיים מעט. אחרי שיחה אחרונה התחיל אד"ש "שיבנה ביהמ"ק" בראשו הק' נענע מדי פעם להגברת השירה. אחרי שדיבר כנ"ל על הפגישה שרו "כי אנו עמך" בידו הק' הראה תמיהה על שיר זה ומיד שתקו אח"כ התחיל אד"ש "הנה מה טוב" בראשו הק' הורה להגברת השירה הרש"ג ניגש עם בקבוק משקה אד"ש מזג מהבקבוק לכוסו ומכוסו לבקבוק סגר את הפקק וערבב אח"כ נתן לרש"ג לומר לחיים אח"כ נתן ג"כ בקבוק משקה לפרופ' חנוכה עבור ה'פגישה'. בסיום ההתוועדות הורה אד"ש שיכריזו את כל ההכרזות [על הדינר של הישיבה על סיום הס"ת של 'באפאלו'] אח"כ הסתובב אד"ש אל המכריז ובחיוך רחב מאד אמר לו שיכריז שמשיח מגיע נאו. אח"כ הכריז אד"ש בדבר ברכה אחרונה אח"כ כשהלך לתפילת מנחה שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגביר. אחרי התפילה התיישב לומר פ"א בפרקי אבות אח"כ התחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה כעבור זמן מה הלך לספרי' כשחזר מהספרי' עמד במזדרון א' שהוא קצת... ואמר לרבי 'שלום רבי שליט"א גוט שבת' אד"ש הסתכל עליו והתחיל – "שיבנה ביהמ"ק" ובידו הק' הורה להגברת השירה. יצא למעריב 9:15 אח"כ נסע לביתו שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגברת השירה.