קפיצה אל: ניווט, חיפוש

י' שבט תשכ"ה


יום רביעי, י' שבט

לי׳ שבט באו אורחים מהרבה מקומות ובשעת ההתוועדות הי׳ בביהכנ״ס גיפאקט ההתוועדות נמשכה כ- 6 שעות משעה 8:30 עד שעה 3 לערך וממש הנגונים שבאמצע לא ערכו הרבה זמן וכך שמאד הרבה היו הדבורים, היו כ-7 שיחות כן הי׳ מאמר ד״ה באתי לגני כרגיל ערך כחצי שעה ג״כ הזכיר כל הנשיאים מהבעש״ט כרגיל המאמר לא הי׳ כ״כ קשה. אני מקוה שהשיחות מי׳ שבט יצאו כמו כל השיחות דשבת כי השיחות די״ט כסליו אומרים ג״כ שיצאו שבוע הבא. וזהו ג״כ תשובה על ששאלתני האם השיחות לא יוצאים כאן הנה אתה רואה שמפגרים כעת ואוחזים רק בי״ט כסליו, אבל כפי ששמעתי הנה אד״ש מעכב אותם כי פשוט כנראה זה לוקח לו זמן אבל מקווים שבמשך הזמן יצאו כולם. וכן תוכל הרי אם תרצה לשמוע את הטייפ שבוודאי יהי׳ לאחד מהחברה שלך.

אד״ש עשה סיום (בשיחה השני') על מסכת מכות ורק אח״כ טעם יין לומר לחיים וכו׳ ותתאר לך שרוב ההתוועדות רובה ככולה הלך הסבר ארוך על שתי המעשיות המסופרים בסוף המסכת וביאורים עפ״י חסידות ואיך שעי״ז ימותקו ויתורצו הרבה קושיות. עד שגם השבת הנה אד״ש הוסיף בהמשך לזה ואמר שמפני חוסר הזמן אז, לא גמר והמשיך עוד שיחה בקשר להנ״ל ויישב עוד קושיות, און ווייסט דאך די קושיות זיינען לכאורה רק כעין דיוקים אבל רואים וכמו שאד״ש אמר שרואים איך שעם נגלה לבד קען מען זאך נישט אן עצה געבן ורק עפ״י הביאור שאומר יורדו כל הקושיות.

ומהענינים שאד״ש מזכירם דרך אגב דרך גררא מהם לבד קען מען ווערן רייך.

שיחה אחת מי׳ שבט היתה על אחד ששלח ספורים (האחד זה ר׳ מרדכי משה פערלאוו מאוסטרליה — אד״ש הזכיר השם) וביניהם המשל שר׳ אלטר היה ממשיל להם.

והוא המשל ששמענו כמה פעמים מרש״ח על מרי דחושבנא מיט דעם מלמד וכו׳ אד״ש האריך הרבה מהיוצא לנו...

דיבר הרבה על אלו שכל דבר ששומעים ולומדים זה כאלו מדובר על מישהו אחר און נישט אויפ אייגענעם טאטען, ואפילו כששומעים שאומרים מפורש שלא לחשוב ככה, הנה זה גופא הם אומרים שלא אליהם הכוונה וכך האריך אד״ש בטענות ובהוראת מזה.

בין השיחות הי׳ שהוא דיבר חזק מאד על אלו המתנגדים שהמדינה תתן כסף לישיבות (בטח אתה יודע שיש בזה מחלוקת שלימה בין היהודים עצמם שאחדים טוענים שאסור לקחת מהמדינה מפני טענות של מה בכך ואד״ש בתוקף שצריך כן לקחת וזה כבר כמה שנים שאד״ש מדבר בענין זה), ואמר שהמתנגד אחד שמתעסק בעסק מו״מ והרי יש דין מפורש בשו״ע חו״מ שבעל הבית אסור להושיב דיין,

ואד״ש האריך שהכוונה אפילו לבעה״ב היודע טוב דין, כי אחרת מאי דווקא בעה״ב, ואפילו הכי אסור להושיב בעה״ב להיות דיין, והוא מהטעם שנוותנים שם שדעת בעל הבית היפך דעת תורה, ואד״ש האריך שבעה״ב מסתכל על העולם אנדערש ווי מדארף קוקען עפ״י תורה, וממילא אד״ש טען וואס האבן זיי ואס צו מישען זיך וכמו אז ממישט זיך נישט אין זיינע ביזנעס.

כשאד״ש נדבר מענינים אלו וכגון דא כשנותן לקהל חלק וכו׳ וכשטוען על שלא עוסקים בהפצת המעיינות הנה אז סגנון הדבור שונה קצת וכפי שתשמע גם הטייפ ותראה לבד כשתהי׳ כאן בעז״ה.

מעניין האם בחסידות כשמובא המשל מכל הגבוה ביותר נופל כו׳ כמשל החומה. וכפי שאומרים הנה ההסבר שמובא ומביאים תמיד זה שאבן הנמצאת בראש החומה הנה היא נופלת רחוק יותר, ומעניין שאד״ש הזכיר בין השיחות דרך אגב כמשל החומה שהאבן הגבוהה זינקט איין טיפער, וזהו הסבר יותר פשוט ולפלא שתמיד משתמשים במשל הראשון. ושמעתי שבאיזה מקומות בחסידות מובא באופן כך ומעניין האם אתה יודע איפה? . .

גם אד״ש דיבר בין השיחות מעניו קצים שגדולי ישראל נתנו ובכל זאת עדיין לא בא ולכאורה איך זה.

והסביר אבל ההסבר בפרטיות לא היה מובן אצלי בדיוק, ושאלתי אחרים וג״כ כנ״ל, אבל זהו אמר שמצד הבחירה הניתנת לבני ישראל הנה אפילו כשיש זמן קצוב לבעתה של משיח הנה הם ביכולתם לקלקל.