י' שבט תשמ"ב

בשעה 9:30 [עד 10:25] ירד עטוף בטלו"ת ונעמד לפני התיבה פתח את הסידור [התחיל] איזהו מקומן וכרך הכריכות על אצבעו לאחרי שכרך סיבב על ידו עם יתר הרצועה עוד שש סיבובים ונשאר עוד מעט דחף את הקצה בכף ידו ומהדק לצד [לא קושר], אח"כ נגע בתש"י ואח"כ יישר התש"ר והתחיל בקול "וכן שני כתובים..." [שו"ע סי' ח' ספרה"מ עמ' 6] בקדיש הרכין ראשו "בהתגדל והתקדש". "ויצמח פורקניה" ["דכל בית ישראל"] "בעגלה ובזמן קריב". "יהא שמיה רבה [מברך] יתברך,וישתבח,ויתפאר,ויתרומם,ויתנשא,-במילים אלו מנענע בראשו מעט בכל מילה מרכין ראשו יותר [ויתהדר ויתעלה ויתהלל] שמיה דקודשא בריך הוא". "דאמירן בעלמא [ואימרו אמן"] פוסע ג' פסיעות שלימות רגילות שהן ד', ב"עושה" מרכין ראשו לימין "שלום" משמאל "במרומיו" באמצע מגביע רגליו בעל כל ישראל [לפעמים ב"ואימרו אמן"] אחרי הקדיש מתחיל "הודו לה'" בקול ומסיים כל קטע בקול ומתחיל קטע שני.

במשך התפילות ממשמש ומיישר את התפילין של ראש כמעט בכל קטע, בפסו"ד- לערך קטע א' כן וקטע לא. בתש"י נוגע לסוף של יד ובאמצע התפילה כמעט ואינו נוגע [אולי עוד פעם אחת] מנשק את התפילין בפותח את ידיך, וביוצר אור ,ובק"ש פעמיים, ובנשמור חוקיך בעולם הזה.

אופן המשמוש והנישוק: נוגע בקצה [3] אצבעותיו בתפילין ש"ר מעביר שם את שני אצבעותיו על עניו בצורת שי"ן האצבע על עין ימנית והקמיצה על עיניו השמאלית. אח"כ מנשק את ב' אצבעותיו [או רק את האמצעית?] כן הוא בכל פעם שמנשק. בברוך שאמר לוקח ב' הציציות מלפנים ביד ימין מכניסן בין האמה לאצבע מעלה אותן מעל האצבע אל תוך כף היד ובשעת אמירת "ברוך שאמר" שם גם את ידו השמאלית על ידו הימנית ועם הבוהן נוגע בציצית. ובסיום נוגע -מעביר על עיניו מנשקם כשב' ידיו נוגעות בציצית כנ"ל, בברכו מאריך מעט באמירה [כמ"ש בשו"ע סי' נ"ז ס"ד] כנ"ל במעריב, באהבת עולם [לא בתחילה מיד] אוסף את הציציות בתחילה ב' מלפנים מחזיקם ביד ימין (תופס כרגיל בין האצבע לאגודל) לוקח את הציצית השמאליות ומצרף לב' ואח"כ לוקח את הציצית הד' ומיישרם ורק אח"כ שם את הציציות בין הזרת לקמיצה מדלג ב' אצבעות כלפי חוץ ומכניסם בין האמה לאצבע ומוציאם מתחת האצבע והם מונחים על האגודל, בויאמר ה' מוריד את הציציות בין שתי האצבעות ומשאירם רק בזרת ולוקח את קצה הציצית בידו הימנית בין האמה לאצבע אל תוך כף ידו. נוגע בב' עיניו הימנית ואח"כ השמאלית ואח"כ מנשק, מנשק לאחרי שאומר ה' אלוקיכם אמת (בכל פעם לאחר שמנשק ב"ציצית" עוזבם מידו ואח"כ לוקחם לנשק באמת ושוב עוזבם ושוב לוקחם לנשק "קיימת","לעד", ואח"כ שוהה מעט זמן ואח"כ עוזבם. מתחיל הפסיעות לאחרי שגומר "גאל ישראל" עושה ג' פסיעות שאינם שלימות דהיינו לאחוריו שמאל ,ימין ,שמאל,ואח"כ מתקדם לפניו מזיז מעט את רגלו הימני אח"כ פוסע בשמאל ימין מיישר רגליו בשמאל. כורע בברכיו ואח"כ משתחווה מרכין את ראשו בעיקר (כמ"ש בשו"ע סי' קי"ג ס"ד ) כשמתרומם מרים ראשו מעט אח"כ כל גופו (כמ"ש בשו"ע סי' קי"ג ס"ו) , (בכל יום אינו משתחווה חזק [כ"כ] כמו כעת ולכן אין זה מורגש כ"כ).

[ב"סלח לנו" שמעתי ששחה מעט והכה ב' פעמים רצוף על הטלית אח"כ הכה עוד ב"פ מתחת לטלית]. ב"מודים" שוחה רק במילים הראשונות גומר יהיו לרצון גו' וגואלי ורק לאחמ"כ פוסע פסיעות לאחוריו ג' שלימות שמאל ימין שמאל ומיישר רגליו בימין. מחכה מעט (- בינתיים השתעל) אח"כ פסע לפניו שלוש שלימות ימין שמאל ימין ושמאל מיישר רגליו אומר "אדנ-י כו'" בשקט אח"כ מתחיל "ברוך" בקול. בקדושה אומר מהמילה השניה בקול, "ונעריצך", "קדוש קדוש..." , [ברוך] "כבוד". כשעומד ש"ץ אינו מתרומם. לפני שהחל שמו"ע שם לייבל ע"י הסידור פתק על חתנים הנמצאים אד"ש שם את הפתק בסוף הסידור וע"כ לא הכה על חזהו ב"סלח לנו" בחזרת הש"ץ. בברכת כהנים איני זוכר בדיוק רק לערך: "יברכך" הרכין לימין "ה'" זוקף מתרומם [באמצע] "וישמרך" מרכין לאמצע, "יאר" מרכין לשמאלו "ה'" מתרומם [לאמצע] "פניו" לשמאלו "אליך" [לימין] "ויחונך" מרכין לאמצע, "ישא" מרכין לאמצע,"ה'" מתרומם לאמצע "פניו" לימין "אליך" לשמאל "וישם" מרכין לימין "לך" מרכין לשמאל ו"שלום" מרכין לאמצע.[אינו מדוייק וכן צ"ע מצד הטייפ...] . "עלינו לשבח" מכסה את פיו בידו הימנית, בתהילים אומר קאפי' כ' ושיעור של היום בלבד ומסיים ומתחיל כל קאפי' בקול. לפני קדיש בתרא מעביר אצבעו [והאמה] על המצח [אומר תניא בע"פ] אח"כ אומר הקדיש ואחרי שגמר לקח הסידור בידו נגע בפרוכת והתחיל "ווי וואנט משיח נאו" ובידו הק' הורה להגברת השירה. למנחה ירד ב3:15 , אחרי התפילה התחיל "ווי וואנט משיח נאו", ובדרכו הורה להגברת השירה. (שמעתי שלא נסע לביתו לפני מעריב כרגיל)

ירד להתוועדות ב9:30 (עד השעה 1:00) שרו מארש נפוליון בתחילה דיבר שכעת התאספו יהודים מכל החוגים שבכל יהודי נוסף ישנה מעלה מיוחדת, שישנו הבדל בין עשר לאחד עשרה ובין מאה למאה ואחת ובין רבבה לרבבה ואחת, ואע"פ שבנוגע לזימון אומרים אותו הנוסח. ואמר שכעת נסתיים ל"ב שנים שזהו כמנין לב שממנו נמשך חיות לכל האברים וכן קישר לס"ת שמסיים בל' ומתחיל בב' שזהו לב שכן עשו שסיימו הס"ת ומיד התחילו ס"ת חדש, וכן דיבר שצריך להיות כל מעשיך לש"ש ובכל דרכיך דעהו, אצל כל יהודי ואפי' שאינו שומר תו"מ וכן צריך להיות אצל גוי ג"כ דיבר ע"כ שיחה ארוכה אח"כ דיבר בצורה של ביטחון (בניחותא לא בצעקות) הלכה פסוקה דהיינו שכך אומרת התורה והתורה היא בעה"ב על העולם שא"י שייכת לעם עולם מה' אלוקי עולם כמוזכר בהל' שבת סימן שכ"ט ואמר שאנו כבשה בין שבעים זאבים, ולבסוף אמר שינגנו ניגון של שמחה ויומשך לכל השנה והתחילו ניגון ההקפות של רלוי"צ,

לאחרי שיחה א' ניגש קרינסקי עם שופט העליון של בית המשפט הפדרלי של נ.י. שע"י נותנים אוכל כשר לאסירים, ואמר לחיים לאד"ש.וכן באמצע דיבר אד"ש כמה מילים לאחד חסיד גור בשם גינצבורג מזכיר אגודת הרבנים, שישב מאחורי אד"ש, באמצע ניגש הרב יאלעס נתן לאד"ש מכתב ודיבר עם אד"ש הרבי שם את ידו על המייק שלא ישמעו, (ונעשה רעש) בתחילה שרו "חיילי אדוננו" ואד"ש ניענה בראשו לספורטאי ולמר רוזן שעשו בידיהם חזק ומחאו כפיים ואח"כ הרבי מחה להם כפיים כמה פעמים, כששרו הוא אלוקינו נענה הרבה בראשו הק' וכן חייך להרבה אנשים (היו הרבה אורחים חשובים) ציווה לנגן הבינוני ,ניגון הכנה ,דאדמוה"ז וניע ז'וריצי כלאפצי וכו' ומחה כפיים חזק בניגון זה. דיבר עם ווייס מקליפורניה ויחד עם ר' א. גופנער (כדלקמן) אח"כ התחיל אד"ש "נייעט ננייעט ניקאווא" ומחה כפיים וכן "ווי וואנט" ומחה כפיים חזק. לאחרי ההתוועדות ב1:05 נכנס ד"ר ווייס לחדר אד"ש כפי הנראה ג"כ בעיקר לבודקו. ושהה שם עד 1:50 ורק אח"כ נסע אד"ש לביתו, כשיצא מחדרו פנה לד"ר ווייס -שעמד בצד ודיבר עם לייבל- אמר לו כמה מילים וחייך אליו מאד ואח"כ יצא ושרו "ווי וואנט" הורה בידו הק' להגברת השירה, באמצע דרכו עמד הספורטאי והרבי מחה לו כפיים פעמיים בידו הק'.אד"ש התיישב במכונית וחיכה שחדקוב יגיע ורק אח"כ נסע וכמובן מהמכונית ג"כ הורה להגברת השירה.