כ"ג כסלו תשס"ח

מתוך יומן 770
יומן 770

יום שני, כ"ג כסלו

תפילת שחרית החלה באיחור של דקה (10:01) והסתיימה ב-11:01. לא אמרו תחנון.

קריאת התורה: ראשון – חתן המתחתן היום (מ"מ אַנטיאַן), שני – חתן בר-מצוה (מ"מ האָלצמאַן), שלישי – כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

אחרי התפילה החלו לבנות את הבימה המיוחדת של ה"חנוכייה" הגדולה של 770, מאחורי בימת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. על העבודה פיקח, כמידי שנה, חבר "ועד המסדר" ר' שמעון שי' ניובאָרט.

בשלב זה, הכינו את הספסלים שעליהם יעמידו פלטות של עץ המרכיבות את הבימה. (הפלטות שנשארו משמח"ת נשארו בחוץ ונרטבו מהגשם, ויצאו מכלל שימוש, וכעת הלכו להשיג פלטות חדשות).

בסביבות השעה 2:10, נשמע קול של חבטה חזקה שהשאירה כמה שניות של שקט ב-770. בירור קצר העלה שעץ גדול התמוטט מהרוח העז ונחת על החלק הבולט של עזרת הנשים שלכיוון רח' יוניאָן.

מנחה הי' כרגיל והסתיים בשעה 3:33.

בשעה 4:30 התרוקן 770 מבחורי ה"קבוצה", שהלכו לביהכ"נ "געצל'ס שול", שם התקיים מבחן בחומר הנלמד בגמרא למיגרס.

בשעה 5:00 לערך, הביאו ל-770 פלוטות עץ, והרכיבו את הבימה של חנוכה (שלא כבשנים קודמות, שמסתבכים בכל פעם מחדש... החליטו הפעם להביא מומחה שיעשה זאת, ה"ה הרה"ח ר' ישראל שי' טל, נגר תושב השכונה).

מעריב עם הרבי שליט"א מלך המשיח הי' כרגיל ב-6:45, והסתיים ב-6:57. בסיום התפילה, כבר נוצלה הבימה של חנוכה להכרזת ה"יחי" ע"י א' הילדים (שאר הילדים עמדו כרגיל על המדרגות).

אחרי הסדרים, רבים מהתמימים הלכו לאולם "אהלי תורה", שם התקיימה שמחת חתונתו של בנו של הנגיד החסידי הרה"ח ר' רחמים אַנטיאַן ע"ה. רוב (אם לא כל) התמימים זכו בשנים עברו ליהנות מגמילות חסדו ולסעוד על שולחנו, וכעת באו להוקיר תודה.

בד בבד התקיימה באולם "ליובאַוויטשער ישיבה" שמחת הבר-מצוה של משגיח ישיבת תות"ל המרכזית ר' יקותיאל מנחם שי' ראַפּ, שם חולקה תשורה מיוחדת – ספר "תקות מנחם" ח"ב, ספר עב כרס המכיל את פרפראותיו של הרב ראפ על סיומי הרמב"ם במחזור הכ"ד והכ"ה.

בשעה 9:45 נפתח ה"מבצעים סענטער" במרתף 770 ורבים באו לרכוש את צרכי מבצעי החג, עד השעה 11:00.

בשעה 10:45 לערך החלה התוועדות "פינת החי" השבועית בפינה הצפונית-מזרחית של 770 (כהכנה והתחלה להוראת מלך המשיח לקיים התוועדויות חסידותיות במשך כל לילות חג החנוכה). ההתוועדות נפתחה כרגיל בלימוד קונטרס "יחי המלך" השבועי, ואח"כ התגלגלו סיפורי המופתים עד השעות הקטנות.