כ"ג סיון תש"נ

מתוך יומן 770
יומן 770

יום שבת קודש פרשת שלח, כ"ג סיון, מבה"ח תמוז

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לאמירת תהילים בציבור בשעה 8:30 ועודד את השירה בידו. כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד כל עת אמירת התהילים, סיים עם הקהל עד פרק קל"ט, ויצא כשהוא מעודד בידו את השירה.

לתפילת שחרית נכנס בשעה 10:30. כששרו "שיבנה ביהמ"ק", פנה לעבר הילדים שארף והניף בידו בתנועות חזקות.

התוועדות

כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס להתוועדות בשעה 1:30, הקהל ניגן ניגון שמח, עד שכ"ק אדמו"ר שליט"א התיישב במקומו. אחרי שבירך על היין שרו כרגיל את הניגון ממזמור פ"ט, ובאמצע הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידו לעבר הקהל, ואח"כ החל באמירת שיחה.

בשעיה הראשונה שנאמרה במשך כשעה לערך, האריך כ"ק אדמו"ר שליט"א וביאר את גודל המעלה של עבודת ה'מטה', שהקב"ה חפץ דוקא בעבודתם של בנ"י, ואף שיתכן שבנ"י יגיעו לענינים בלתי רצויים (כיון שהעבודה היא במקום תחתון), הרי זהו מצד ענינים צדיים, אך מ"מ העבודה עצמה נעלית ביותר.

ובפרט כשנמצאים כעת בתוך ארבעים יום הראשונים (לאחר נתינת התורה למטה) כשמשרע"ה עמד בהר סיני, שבכל יום נוסף ששהה בהר התעלה יותר, כך כשמשיח צדקנו יבוא כעת – בתוך המ' יום – נזכה לקבל את הלוחות הראשונות שאין להם כל שייכות ואפשרות למצב של עבירות (כיון שחטא העגל ארע לאחר מכן ומפני סיבות צדדיות "כי בושש משה" וגו'), ועד שלוחות אלו נעלים יותר מהלוחות השניות! ויחד עם זה יהי' בלוחות האלו גם מעלתם של הלוחות השניות, מעלת התשובה – "לאתבא צדיקיא בתיובתא".

בתוך הדברים אמר שבעלי ה"מרה-שחורה" מפרשים את הקטע "אחכה לו בכל יום שיבוא" באופן כזה, אני מחכה לו בכל יום, שיבוא – בזמן שיגיע. אך הפירוש האמיתי בזה הוא שמחכים למשיח שיבוא בכל יום!

בסיום שיחה זו שר הקהל "ופרצת". כ"ק אדמו"ר שליט"א החל להניף בידו בתנועות שמחה לעבר הקהל פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל, ומידי פעם גברו התנועות. כך זה נמשך זמן רב. כן עודד בידו לעבר סגן השר הרה"ת ר"א מזרחי שי'. אח"כ החל באמירת השיחה השניה.

בתחילה דיבר על זה שבפרשת השבוע מסופר על כך שמשרע"ה שלח מרגלים כדי לראות כיצד נוח לכבוש את ארץ ישראל, וההוראה מכך היא שעל כ"א לחפש ולבדוק היטב באיזה אופנים ודרכים צריך הוא לכבוש את העולם ולהפוך אותו לקדושה.

לאחר מכן דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א על כך שבכל פעם שיהודי לומד תורה, ה"ז באותו אופן כפי שהתורה ניתנה בפעם הראשונה ע"י משרע"ה (ועד"ז בכל הדורות ע"י הממוצע המחבר שבכל דור עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו), ובהמשך עורר שוב על פתיחת שיעורי תורה חדשים – שכ"א יהי' "מגיד שיעור" לעשרה אנשים, ועכ"פ לשלשה אנשים, ובעצם כשלומד לעצמו (חומש עם פרש"י וחת"ת בכלל וכיו"ב) הרי הקב"ה "קורא ושונה כנגדו" ובצירוף עם התורה עצמה יש כאן שלשה.

בסיום שיחה זו ניגן הקהל "פדה בשלום נפשי" וגו', באמצע הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א ידו לעידוד הקהל, ובסיום החל באמירת השיחה השלישית.

כ"ק אדמו"ר שליט"א עורר בשיחה זו להוסיף בשיעורי-תורה שכשם שבכל עניני קדושה "מעלין בקודש", עאכו"כ כשמדובר בנוגע לשיעורי-תורה שצריך להוסיף בשיעורים, הן בכמות, והן באיכות הלימוד, ובפרט כשנמצאים כעת אחר השלימות של ארבעים שנה שאז "נתן ה' לכם לב לדעת" וגו'.

בסיום שיחה זו ניגן הקהל ניגון שמח. כ"ק אדמו"ר שליט"א הוציא מסידורו את דפי המשניות של פרקי-אבות, ועיין בהם. אח"כ עודד את השירה בתנועות בראשו הק', והחל בשיחה הרביעית.

בשיחה זו אמר שהשבת לומדים את פרק שלישי ממס' אבות, ולכן יש לבאר משנה בפרק זה.

בנוגע לרבי עקיבא מצינו שהיו בחייו שלש תקופות: א) לפני שנתגייר, כידוע שרע"ק היה בעצמו גר או עכ"פ צאצא של גר. ב) אחרי שנתגייר אבל לפני שהתחיל ללמוד תורה (שגם אז הי' צדיק כדמוכח מזה שנשא את בתו של כלבא שבוע). ג) אחרי שהתחיל ללמוד תורה בגיל ארבעים (ע"י שראה שאפילו מים עשו חור באבן ע"י שטיפטפו עליו במשך זמן), ולמד כ"כ הרבה עד ש"כולהו אליבא דרע"ק" – ובהתאם לזה מובנים היטב דבריו במשנה (י"ד) – "חביב אדם שנברא בצלם" – בהתאם לתקופה הראשונה בחייו, ולאחר מכן "חביבין ישראל" כו' – בהתאם לתקופה השניה בחייו, ואח"כ "חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה" כו' – בהתאם לתקופה השלישית שלמד תורה. אך הלימוד עצמו אינו מספיק ולכן ממשיכה המשנה אח"כ "והכל לפי רוב המעשה".

בסיום השיחה הורה לאלה שהכניסו בקבוקי משקה שיעלו ויכריזו על הפעולות שעומדים לעשות – כיון ש"מצוה לפרסם עושי מצוה".

בשעת הביאור של הפרקי אבות עיין בדפי המשניות.

בסיום שיחה זו החלה חלוקת בקבוקי ה'משקה'. המזכיר העמיד על השולחן אחד עשר בקבוקים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א מזג כרגיל מהבקבוקים לכוסו, וחזרה מכוסו לבקבוקים. א' מהעוברים הי' בחור צרפתי, שלא ידע מה עושים. המזכיר ניסה להסביר לו אבל הוא לא הבין עד שכ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר עמו בצרפתית. בסיום החלוקה החל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן בעוז ניגון ההקפות לאביו ז"ל, ועודד בהנפת ידו. אח"כ אכל מהמזונות, ולבסוף עורר אודות אמירת ברכה אחרונה.

ההתוועדות הסתיימה לערך בשעה 4:10.

אח"כ התפללו מנחה. ב"שים שלום" – בחזרת הש"ץ – שר הקהל, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד כשמניף בשתי ידיו הק' על הסטענדר, ואח"כ פנה גם לעבר הקהל. בסיום התפילה התיישב לאמירת פרקי אבות פ"ג עם הקהל, ויצא כשהוא מעודד בידו את השירה.

מוצאי שבת קודש

נכנס לתפילת מעריב ב'זאל' למעלה בשעה 9:25, ועודד כרגיל את השירה.

בשעה 11:00, אחרי החזרה על ההתוועדות מפי הר' י. כ. שי', התקיימה חגיגת סיום הלכות "פרה אדומה" ברמב"ם, וכן קבלת פנים לאורחים החשובים שבאו להסתופף בחצרות קדשינו ובראשם סגן השר הרה"ת אליעזר מזרחי שי' שמסר נפשו וקידש שם שמים למען שלימות הארץ ועם ישראל.

הנחה את החגיגה הרב יקותיאל ראַפּ שי'.

הרב שמואל שי' הבר ממגידי השיעור ערך את הסיום והסביר כמה ענינים ברמב"ם.

אחריו אמר הרה"ח פ.ל. הרצל שי' מירושלים כמה ענינים ובקשר לפרשת השבוע.

אח"כ הוזמן אורח הכבוד הרה"ת אליעזר שי' מזרחי לישא את דבריו. הרב מזרחי פתח את דבריו בענין מפרשת השבוע, וסיפר לקהל במשך שעה על מאבקיו הקשים שהיו בתקופה האחרונה, ואיך שבזכות ברכותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הצליח לעמוד חזק, ולעשות כרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א. דבריו עשו רושם חזק על הקהל שהגיב במחיאות כפיים סוערות.

אח"כ ביאר הרב קעלער שי' ענין ברמב"ם. ביני לביני קישר קישר הרב יקותיאל שי' ראַפּ את כל הדברים בגימטריות וראשי תיבות וכו', כיד ה' הטובה עליו. אח"כ הוזמן הרב אורי קאמשינוב שי' ראש ישיבת חב"ד במוסקווה, שהגיע בימים אלו לחצרות קדשינו. הנ"ל דיבר על ענין השליחות, וההוראה שלמדים מהמרגלים, וקישר זאת לפעילות הנדרשת היום ברוסיה. הוא סיפר שכבר הוקמו שם בתי ספר לבנים ובנות ולומדים שם תשעים תלמידים, ולאחרונה נרשמו עוד מאה וחמישים, ויש עוד הרבה מה לפעול, וביקש שכל מי שיכול לנסוע לשם, שיסע לעזור.

אחריו דיברו הר' דניאל שי' קרקובסקי מבני ברק, והרב גלוכובסקי מרחובות.