כ"ה אלול תשכ"ג

מתוך יומן 770
יומן 770

שבת-קודש, כ"ה אלול

בשבת בבוקר הרבי ירד לבית-המדרש הגדול לתפילת שחרית. כשהגיעו ל"האדרת והאמונה" סימן בידו הק' והתחילו לשיר. הרבי עלה למפטיר והיו בכיות נוראות. אומרים שלא זוכרים כאלה בכיות. כשהגיע לפסוק "לא יאמר לך עוד עזובה" התחיל לבכות בלחש. כשהגיע לפסוק "כי יום נקם בלבי . . ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך" התחיל לבכות בקול רם ובכך סיים את ההפטרה.

בשעה אחת וחצי לערך ירד הרבי להתוועדות לרגל "שבת מברכים" חודש תשרי. היו שלוש שיחות לפני המאמר - על הפסוק "כי קרוב אליך" - ועוד שלוש שיחות. אחר המאמר סיימו את ההתוועדות בניגון "אני מאמין". באמצע ההתוועדות חיפש את משפחת סימפסון ועשה בידו בפליאה גדולה למה לא באו להתוועדות. מישהו ניסה להסביר שהם באמצע ה"שבעה" והרבי עשה בידו לסימן שאלה. הייתה שיחה מיוחדת לאורחים והרבי תבע מהם קביעות בלימוד והורה לכולם לומר "לחיים". בסיום ההתוועדות עלו למעלה להתפלל מנחה. אחרי מנחה הרבי הלך הביתה ושאר האנשים ירדו מיד לחזרה לשמוע את ר' י.כ. ועוזריו. לערך בשמונה בערב הרבי נכנס לבית-הכנסת למעלה והתפללו מעריב.

בשעה אחת בלילה במוצאי-שבת ירד הרבי לבית-המדרש למטה לאמירת סליחות. בית-המדרש מלא וצפוף במיוחד באנ"ש והתמימים שבאו מכל השכונה ונדחפים קדימה להיות על-יד הרבי בליל ראשון של סליחות. ל"אבינו מלכנו" סימן הרבי בידו והתחילו לשיר. אחר הסליחות עודד בידו והתחילו לנגן "הושיעה את עמך" ומיד יצא. ריקוד גדול מתארגן למשך זמן רב.