קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנהגי הרבי שליט"א בשנת האבילות תשכ"ה


הוספה:

את המנהגים של הרבי שליט"א בשנת אבלות

- בימים הקודמים הי' בא כל בוקר ל 770 עם ק. בשעה 9:20, והי' נכנס להתפילה 9:40. ומפסח והלאה התחיל לבא אפילו 9:50, ועוד יותר.

- בכלל הי' בא 9:45, בזמן שנכנס לזאל לפני זה נתן כמה מטבעות לקרן שניאור, או לעני שעמד.

- התחיל מאיזהו מקומן ולפעמים יותר מאוחר קצת, ר' ישמאעל הי' אומר בקול רם, ואח"כ הי' אומר קדיש דרבנן והתחיל בהודו בקול רם.

- נשק את התפילין ופותח את ידיך נגע התפילין של יד ואח"כ של ראש, שם ידיו בין העיניים ונישק ידיו, ואת הפסוק פותח את ידיך.

- הי' מחכה קצת בהתחלת אשרי, מארוממך הי' סופר באצבעות וסיפר עד הדר כבוד.

- לפעמים הי' אומר השמים ולפעמים השמים.

- בויברך דוד בהמילים לך הוי' הגדולה והגבורה וכו', הי' מנענע עם הראש, בוכרות הי' מכניס האצבע האגודל.

- הי' אומר כל פעם וקרחו.

- אחרי ברכו הי' נושק אור וחושך. באמצע המאיר הי' גם נושק לא כל פעם באותה מילה, וגם לפעמים הי' מנשק ביתברך לנצח, ולפעמים באת שם.

- הי' מקפיד שארבע ציציותיו שיהיו אצלו במילים בארבע כנפות הארץ, ואם לא, הי' מחפש ולא אומר הלאה עד שמצא כל הארבע.

- בק"ש הי' אומר האחד בקול רם, וגם עושה עם הראש לארבע צדדים. הי' מנשק הציציות על העיניים הי' שם ציציותיו. ויציב ונכון הי' אומר לאט, וכל מילה לפני עצמו.

- בכלל הי' נוגע את התפילין של ראש כל כמה רגעים, ובפרט אחרי נשיקת התפילין הי' נוגע התפילין ומיישר את זה. בכל ק"ש לא הי' נוגע את התפילין.

- גאל ישראל אומר בקול רם, ובכלל הניגון מהתפילה תענוג לשמוע. לפני חזרת הש"ץ הי' מיישר התפילין ומחכה כמה רגעים.

- בקדושה לא הי' קופץ, ובכלל כל חזרת הש"ץ הי' בניגון טעים. ובחורף הי' הרבה פעמים שבכה וגם לפעמים הי' בוכה שלא הי' יכול להתאפק מלבכות. ע"כ.