http://www.yoman770.com/w/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93 2026-06-05T03:33:13Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.35.1 http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93&diff=15552&oldid=prev 2012-07-30T21:41:00Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>בשעה 10:00 בבוקר הגיע הרבי מביתו ל-770, נכנס לחדרו ובעוברו קמו<br /> הבחורים שיושבים ליד חדרו.<br /> <br /> אחר כך יצא רגלי למקווה שברח' איסטערן פארקוויי פינת ברוקלין<br /> (שבהנהלת ר' פרץ חן). הבחורים קמו עוד הפעם. מישהו רץ קדימה להודיע<br /> לתמימים שיעזבו את המקום. כך גם כששב מהמקווה קמו הבחורים. אחר כך<br /> נסע ל&quot;אוהל&quot;.<br /> <br /> הסדר הרגיל בכל יום הוא שתפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15, אך בימים<br /> שהרבי נוסע ל&quot;אוהל&quot;, תפילת מנחה מתקיימת רק בשובו.<br /> <br /> בשעה 7:10 שב הרבי ובידיו מעטפות (של מכתבים ופ&quot;נים), הניח אותם<br /> בצד על מדריגות גן-עדן התחתון, נטל ידיו בכיור שבסוף המסדרון (ליד &quot;אוצר<br /> הספרים&quot;), נכנס לחדרו ומספר דקות לאחר-מכן יצא ונכנס לתפלת מנחה. <br /> בחזרת הש&quot;ץ באמירת &quot;קדושה&quot; לא התרומם ב&quot;ברוך.. ממקומו&quot; ו&quot;ימלוך.. <br /> הללויה&quot;. [ואם כן נפשט לי הספק שכבר ציינתי אודותיו: בימות החול אין הרבי<br /> מתרומם בקטעים אלו משא&quot;כ בשבת קודש].<br /> <br /> &quot;אשמנו&quot; אומר בכפיפה כרגיל. &quot;עלינו&quot; מילה במילה. במשניות של אבלים, <br /> כרגיל, מביט על הקהל.<br /> <br /> למרות שהרבי עמד שעות כה רבות ב&quot;אוהל&quot;, בלילה מקבל אנשים<br /> ל&quot;יחידות&quot;.<br /> <br /> שמעתי שהלילות הקבועים ל&quot;יחידות&quot; הם כמו הסדר שהיה נהוג אצל כ&quot;ק<br /> אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ בווארשא: לילות א' ג' וה' מוקדשות ל&quot;יחידות&quot;. בשעה 8:00 <br /> בערב מתחילה ומסתיימת כאשר אחרון המבקרים יוצא. הלילה נסתיימה<br /> ה&quot;יחידות&quot; ב-2:30 לפנות בוקר.<br /> <br /> ניסינו לדלות פנינים מן ה&quot;יחידות&quot; ומה שהצלחתי לשמוע בינתיים היא<br /> &quot;יחידות&quot; של הת' עמנואל אלטהויז שי'. הוא היה ילד קטן כשהרבי שהה בפאריז<br /> בשנת תש&quot;ז [ראה &quot;ימי מלך כרך ג' עמ' 975], הוא בנו של הרב שמואל בצלאל<br /> אלטהויז מאוסטרליה, ממקורבי &quot;בית רבי&quot;.<br /> <br /> הוא סיפר כי כשנכנס לרבי אמר לו הרבי &quot;שלום עליכם&quot; – זהו דבר די<br /> נדיר. כן הורה לו להסתדר בישיבה, ובעניין ההנהגה ביום-הולדת, כיוון שלא<br /> נתן באותו יום צדקה – אמר לו שייתן למחרת. בין הדברים אמר לו: (הדברים<br /> הם לפי השמועה – בלתי מוגהים כלל) &quot;פארוואס ביסטו עפעס בעצבות, ביי<br /> אלטהויז האט מען ניט ליב גיהאט אזעלכע עניינים...&quot; [= מדוע הנך בעצבות, <br /> אצל אלטהויז לא אהבו עניינים כאלו].<br /> <br /> אנו התמימים לא נדחפנו להירשם ל&quot;יחידות&quot; מסיבות השמורות עמנו. <br /> כשראיתי את תור הנכנסים נזכרתי במה ששמעתי מאבי מורי הרה&quot;ח ר' אפרים<br /> שי' על &quot;יחידות&quot; שנקרא לה והוא סירב להיכנס. סיפור שיש הרבה מה ללמוד<br /> ממנו. כשהרבי ריי&quot;צ שהה בשנת תרצ&quot;ט בריגא בבית-הבראה (סנטוריום) ומצב<br /> בריאותו לא היה שפיר, היה זה בתקופת ניסן. לב' ניסן נשלחו כמה מתלמידי<br /> ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; (הישיבה הייתה אז בקצה האחר של ריגה) להשלים<br /> מניין כשהרבי יעבור לפני התיבה ביום ההילולא של אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב<br /> נ&quot;ע. הרבי שהיה חלש התפלל בישיבה ולאחר התפילה סיפר סיפורים אחדים<br /> אודות אביו ואמרו &quot;לחיים&quot; [הרשימת-דברים כתובה בליקוטי דיבורים].<br /> <br /> באותם ימים נודע לאשתו של החסיד הרב יחזקאל היעמלשטיין המשגיח<br /> בישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; שהרבי שוהה ב&quot;נאות דשא&quot; והיא החליטה שהיא<br /> רוצה להפציר ברבי שיעניק לה מברכותיו. צרות ל&quot;ע לא חסרו שם, בילדים לא<br /> חננם ה' והיא הייתה מלאת מרירות. בעלה ניסה להניאה וטען כי הרבי שוהה<br /> ב&quot;נאות דשא&quot; כדי לנוח ולא כדי לשמוע צרות נוספות של יהודים, אך היא<br /> בשלה. דעתה הייתה נחושה וכיוון שהדרך הייתה קשה ביקש בעלה שאתלווה<br /> אליה. כל הדרך בכתה וסיפרה על צרותיה ואף כשיצאה מה&quot;יחידות&quot; המשיכה<br /> לבכות. אך אז נסתפקתי כבר אם הללו דמעות אושר או כקודמים...<br /> <br /> המזכיר רח&quot;ל ניגש אלי אחר כך ושאלני: &quot;האם אתה מעוניין להיכנס<br /> ל'יחידות'&quot;? תמהתי מאוד על שאלתו זו, אך הבנתי שזו איננה שאלת &quot;תם&quot; של<br /> המזכיר אלא של הרבי. התברר שהרבי שאל את מרת הימעלשטיין איך הגיעה, <br /> כלומר איך עשתה את הדרך לכאן, והיא סיפרה שאחד הבחורים נלווה אליה. <br /> הרבי קרא למזכיר והציע לו להכניס את הבחור ל&quot;יחידות&quot;.<br /> <br /> כשלעצמי ידעתי שהרבי חלש וה&quot;יחידות&quot; לרבנית הימעלשטיין היוותה<br /> מאמץ מספיק, אף הייתי לבוש בבגדי חורף סגריריים ובמקווה לא טבלתי<br /> באותו בוקר, שכן יצאנו לדרך לפנות בוקר ועוד. ביקשתי מן המזכיר למסור<br /> לרבי שאני עדיין בדרך ושוהה במקום זמן קצר עד שאקבל &quot;ניירות&quot; להמשך, <br /> ובמיוחד שהייתי לפני זמן קצר ביחידות ולקחתי ברכת הדרך ממנו בנסיעתי<br /> חזרה למקום מוצאי והייתי מלא התרגשות על יחסו של הרבי אלי.<br /> <br /> [ואכן ברכה זו מיחידות ליוותה אותי במסעי בבורחי בתחילת מלחמת העולם<br /> דרך ווילנא-רוסיא ברכבות עד אודסה ומשם באונייה לאה&quot;ק].</div>

Levi