<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>http://www.yoman770.com/w/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%98%22%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94</id>
	<title>ט&quot;ז תשרי תשכ&quot;ה - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="http://www.yoman770.com/w/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%98%22%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%98%22%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94&amp;action=history"/>
	<updated>2026-06-04T23:40:26Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.35.1</generator>
	<entry>
		<id>http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%98%22%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94&amp;diff=15584&amp;oldid=prev</id>
		<title>Levi ב־01:25, 1 באוגוסט 2012</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%98%22%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%94&amp;diff=15584&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2012-08-01T01:25:32Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;ליל ב' דחג הסוכות תשכ&amp;quot;ה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תפילת מעריב דליל שני של יום-טוב כרגיל. אחר כך עלה למעלה לסעודה, &lt;br /&gt;
שם שאל רש&amp;quot;ג שאלה בעניין עמוק בחסידות והשיב לו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אחרי האוכל אמר הרבי שיתועדו (כלומר הוראה לקהל שיתועדו בינם לבין&lt;br /&gt;
עצמם) &amp;quot;שתהיה התחלה&amp;quot;. אחר כך התחילו לרקוד, אך כשהרבי עבר, הפסיקו. &lt;br /&gt;
הרבי נעמד ושאל מתי פסקו מלשיר והתחיל לעודד את השירה, אחר הלך&lt;br /&gt;
לביתו. הקהל נשאר להתוועד עד הבוקר ב-6:00.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[כשהלכתי למקווה בבוקרו של יום טוב ראשון של סוכות נזכרתי וסיפרתי&lt;br /&gt;
לידידי . . שי' מה ששמעתי מאבי הרה&amp;quot;ח ר' אפרים שי'.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הוא שהה בריגא כחצי שנה, בשעה ששהה שם החסיד המפורסם ר' יצחק&lt;br /&gt;
(איטשיע) דער מתמיד. אבי חבר לו ושהה במחיצתו. הוא נהג ללוותו למקווה&lt;br /&gt;
בימי שבת וחג, זכה להתוועד עמו ואף זכה לשמשו, נוהג היה לערוך עבורו&lt;br /&gt;
קניות וכדומה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;פעם&amp;quot;, סיפר אבא, &amp;quot;כשהלכנו למקווה בשבת, תיכף כשיצאנו מחצר הבית&lt;br /&gt;
הבחין ר' איטשע שמטפחת מונחת בכיסו. הוא חשש שנכשל בטלטול והוא&lt;br /&gt;
הרגיש מאוד שלא בנוח. עברה שם בדיוק באותן דקות גויה שגרה בסמוך והיא&lt;br /&gt;
הרכינה ראש בדרך ארץ (כי הדרת פניו משכה אפילו גויים שהחזיקוהו כאדם&lt;br /&gt;
קדוש) הוא לקח את המטפחת והיא נטלה אותו להכניסה לביתו של ר' איטשע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ר' איטשע נעמד והחל להסביר מדוע הוא נכשל בעניין זה. הוא סיפר ש&amp;quot;גדול&amp;quot; &lt;br /&gt;
אחד הגיע לעולם האמת ובדקו אחריו בבית דין של מעלה ולא מצאו שום פגם&lt;br /&gt;
בהתנהגותו, אך ה&amp;quot;בעל-דבר&amp;quot; סירב לאפשר לו להיכנס לגן-עדן ומצא שביום&lt;br /&gt;
שבת קודש אחד בקיץ נפתחה סולייתו של אותו &amp;quot;גדול&amp;quot; בהלכו בדרך. חולות&lt;br /&gt;
חדרו לשם והוא טלטלם בדרכו וממילא לפני גן עדן הוא זקוק לביטוש, תיקון&lt;br /&gt;
וכו'. &amp;quot;כנראה גם איתי&amp;quot;, אמר ר' איטשע, &amp;quot;רוצים 'להתחשבן' כך&amp;quot;, וצחק מלוא&lt;br /&gt;
הפה...].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יום שני דחג הסוכות תשכ&amp;quot;ה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אף היום בירכו על הלולב כאתמול.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כניסת הרבי ב-10:00. תפילה ללא שינויים מיוחדים מאתמול. ב&amp;quot;הושיעה את&lt;br /&gt;
עמך&amp;quot; הורה כמה פעמים לשיר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב&amp;quot;אנא ה'&amp;quot; הרבי עושה פעמיים נענועים. הרבי מוריד בין פעם אחת לשנייה&lt;br /&gt;
את האתרוג מידו. [לעומת זאת בחול המועד הבחנתי כי הרבי ממשיך לאוחזו&lt;br /&gt;
כרגיל. וכמובן שכל זה נכלל במה שרשמתי קודם שאיננו 'מבינים' בכגון דא].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ל&amp;quot;מפטיר&amp;quot; היו כמה שינויים בניקוד המילים, וכבר ידוע על הנהגה כזו אצל&lt;br /&gt;
הרביים. הרבי מוהרש&amp;quot;ב התבטא פעם שהוא קורא כפי שקוראים למעלה, וכבר&lt;br /&gt;
נדפסו הדברים ב&amp;quot;תורת שלום&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
תפילת מוסף כרגיל. שרו  &amp;quot;הוא אלוקינו&amp;quot;. בסיום התפילה הודיעו שהיום&lt;br /&gt;
לעת ערב (הכוונה לשעה שלפני שקיעת החמה) תהיה התוועדות. בשעה 2:30 &lt;br /&gt;
ירד הרבי לתפילת מנחה. בתפילה זו שרו &amp;quot;אתה בחרתנו&amp;quot; (בעת חזרת הש&amp;quot;ץ) &lt;br /&gt;
ובסיום &amp;quot;הושיעה את עמך&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
להתוועדות ירד הרבי קרוב לשעה 7:00. הסוכה מאוד צרה ולכן יש דחיפות&lt;br /&gt;
חזקות בין הקהל (אך ת&amp;quot;ל מקבלים זאת באהבה, וזוכרים את מאמר חז&amp;quot;ל &amp;quot;אגרא&lt;br /&gt;
דכלה דוחקא&amp;quot;, היינו שהשכר שמקבלים בעד לימוד התורה ב&amp;quot;ירחי כלה&amp;quot; הוא&lt;br /&gt;
הדוחק ששרר שם, כלומר שהגוף הגשמי יידחק ויקבל ביטוש בעד לימוד דבר&lt;br /&gt;
ה'). הרבי עבר, התיישב, נטל ידיו בפשטות ובפשיטות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ארבע שיחות השמיע הרבי ומאמר חסידות ד&amp;quot;ה &amp;quot;כתר יתנו לך&amp;quot;.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בעיצומה של ההתוועדות טען הרבי כלפי אלה שמכנים את עצמם 'זקנים' &lt;br /&gt;
וממילא עוזבים את הפעילות וכו'. הדברים נאמרו כשהפסיקו לשיר, ואז הורה&lt;br /&gt;
הרבי שילד לפני בר מצווה יעלה וישיר, וכן היה. עלה ילד והרבי הורה לו&lt;br /&gt;
לשיר והרבי היה במצב של שמחה, פתאום, כך היה נראה לפחות לעינינו, &lt;br /&gt;
הבחין הרבי בר' ברוך נחשון שהיה עומד ונתלה בקורת העץ של הסוכה מפאת&lt;br /&gt;
דוחק המקום, ונתן בו מבט כזה כאילו אמר לו &amp;quot;מה זה אתך?&amp;quot; הרבי חייך אליו&lt;br /&gt;
והורה לו לשיר חזק. היה נראה שהרבי רוצה לפעול אצל כמה וכמה את עניין&lt;br /&gt;
השמחה. כן הביט על החסיד ר' יעקב כ&amp;quot;ץ משיקגו שישב כמו דומם והרבי עורר&lt;br /&gt;
אותו והמריץ אותו גם כן לשמוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כשהרבי דיבר נגד הפסקת הפעילות, בירך את כל אלה שהפסיקו לפעול&lt;br /&gt;
שישארו צעירים. כן התבטא הרבי שמשיח מסוגל להגיעו עוד בחג הסוכות&lt;br /&gt;
הזה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ההתוועדות שארכה כשלוש שעות, נסתיימה כשהרבי הורה לנגן את ניגון&lt;br /&gt;
ג' התנועות של הבעש&amp;quot;ט ג' פעמים. סיפר על הבעש&amp;quot;ט שישב בסוכה כשרה&lt;br /&gt;
שהיו עליה כמה 'שאלות' ומנגדים ביקשו לפוסלה, התווכח עמם ולא נתקבלו&lt;br /&gt;
אצלם הדברים עד ששקע בעמקות ופתח ידו והראה להם קלף בו נאמר &amp;quot;סוכת&lt;br /&gt;
ר' ישראל כשרה. מט&amp;quot;ט שר הפנים&amp;quot;. בעת שהרבי סיפר סיפור זה בכה כמה&lt;br /&gt;
פעמים. הרבי המשיך ופלפל בסיפור, הקשה קושיות רבות ויישבן. כן הזכיר&lt;br /&gt;
הרבי את כל האדמו&amp;quot;רים-הרביים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בירך על הכוס. ואח&amp;quot;כ חלוקת &amp;quot;כוס של ברכה&amp;quot; כשעה. בסיום, שאל את כולם&lt;br /&gt;
אם כבר קיבלו, ואף אני הקטן זכיתי שישאלני כך. בירך ברכה אחרונה, הורה&lt;br /&gt;
לנגן &amp;quot;כי בשמחה תצאו&amp;quot; ויצא.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
עלי לציין שבכל זאת השמחה לא הייתה כמו במוצאי ראש השנה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[בסיום המאמר בסוכה והדחיפות שדחפוני נזכרתי בסיפור ששמעתי מאבי-&lt;br /&gt;
מורי הרה&amp;quot;ח ר' אפרים שי' וולף:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אצל הרבי ריי&amp;quot;צ היה קשה מאוד לשמוע מאמר, שהרי הדיבור היה קשה&lt;br /&gt;
עליו. פעם כשהשתוקקתי לשמוע את הדברים יוצאים מפי הרבי נדחפתי&lt;br /&gt;
והסתרתי לר' איטש'ע דער מתמיד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הרבי נ&amp;quot;ע הבחין בכך שכן הוא היה תמיד, גם בשעת אמירת מאמרים, בעיניים&lt;br /&gt;
פתוחות. הבחנתי שהרבי הביט עלי במבט בוחן החודר כליות ולב, שלא כמו&lt;br /&gt;
תמיד הרגשתי הרגשה מאוד בלתי-נעימה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואחרי שסיים את המאמר אכן התבטא הרבי ריי&amp;quot;צ: &amp;quot;ס'איז נישט קיין סדר&lt;br /&gt;
וואס מ'פארשטעלט ר' איטש'ע [=אין זה סדר שמסתירים לר' איטש'ע]...&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ואנן מה נענה אבתרי'].&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>Levi</name></author>
	</entry>
</feed>