http://www.yoman770.com/w/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%22%D7%90_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 2026-06-05T07:12:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.35.1 http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90&diff=3566&oldid=prev 2008-01-16T22:59:03Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>'''שבת קודש פרשת בשלח, &quot;שבת שירה&quot;, י&quot;א שבט'''<br /> <br /> כשנכנס כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לביהמ&quot;ד לתפילת שחרית, היה בתוך סידורו המאמר שחולק בליל יו&quot;ד שבט – כשהוא '''בתוך נרתיק פלסטיק''' (מאלו ששימשו לעטיפת המאמר בחלוקה). <br /> <br /> לפני קריאת &quot;שירת הים&quot; עבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לימין הסטענדר, והביט בחומש ובבעל-קורא. עם סיום קריאת השירה חזר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לעמידה רגילה, כשפניו למזרח, ונשאר עומד עד לסיום הקריאה. <br /> <br /> גם לתפילת מוסף עבר לפני התיבה החזן הר&quot;ר משה טלישבסקי שי'. בשעת שירת &quot;הוא אלוקינו&quot; עודד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בחזקה וסימן לחזור על הניגון שוב ושוב. גם בכל הקטעים שהחזן שר בהם עודד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א את השירה בחזקה, ובפרט ב&quot;שים שלום&quot; (בניגון &quot;בך ה' חסיתי&quot;). <br /> <br /> '''התוועדות ש&quot;ק פ' בשלח – &quot;שבת שירה&quot;''' <br /> <br /> כשנכנס כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להתוועדות ניגן הקהל ניגון שמח. אחרי הקידוש ניגנו, כרגיל, &quot;מצאתי דוד עבדי וגו'&quot;. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א נתן חתיכת עוגה לילד הקטן מילדי שארף שי', ועודד בחזקה בקטע &quot;מצאתי דוד עבדי&quot;. <br /> <br /> '''תקציר שיחה א':''' <br /> <br /> נמצאים אנו בשבת שירה, שבה מודגש ענין השמחה יותר מבשאר שבתות השנה אף שגם בהם נאמר &quot;וביום שמחתכם אלו השבתות&quot;. <br /> <br /> כמו&quot;כ מודגש בשבת זו ענין התורה – שהרי משבת זו מתברכים כל ימי השבוע הבא, כולל ש&quot;פ יתרו – שבה מסופר אודות מתן תורה, ועד שיתרו עצמו נקרא &quot;יתר ע&quot;ש שייתר פרשה אחת בתורה&quot;. ובפרשתנו מבואר גם ענין '''הנצחיות''' (שבתורה) – כמ&quot;ש בסיום השירה &quot;ה' ימלך '''לעולם ועד'''&quot;, וכן בסיום הפרשה כולה – &quot;מלחמה לה' בעמלק '''מדור דור'''&quot; (שכולל את כל הדורות עד ל&quot;דרא דמשיחא&quot; שזהו דורנו זה). <br /> <br /> וכל זה קשור עם &quot;וישמע יתרו&quot;, שזה היה עוד לפני שנתגייר, ולא זו בלבד אלא שיתרו היה &quot;מכיר בכל עבודת כוכבים שבעולם&quot; ובמדריגה נמוכה זו נמשך ענין &quot;עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים&quot;. <br /> <br /> ובמיוחד בשבת זו, שבאה לאחרי עש&quot;ק שהוא יום ההילולא של נשיא דורנו, שיום הילולא ענינו שאז &quot;פועל ישועות '''בקרב''' הארץ&quot;, שהכוונה בזה שה&quot;פועל ישועות&quot; נעשה גם בעניינים התחתונים שבארץ – תחתון שאין תחתן למטה הימנו. <br /> <br /> ובמיוחד שהוא (נשיא דורנו) גילה שעיקר העבודה בדורנו היא הפצת המעיינות עד לחוצה שאין תחתון למטה הימנו. וכידוע המשל ע&quot;ז מאדה&quot;ז על מלך שבנו יחידו חלה במחלה אנושה, והדרך היחידה לרפואתו היתה ע&quot;י שישחקו את האבן שבכתר המלך ויעשו ממנה תרופה עבור הבן. ואף שהאבן היא ענין עיקרי בכתר המלך, מ&quot;מ מצווה המלך שישחקו את האבן, כדי שתיכנס טיפה אחת לפי בנו. <br /> <br /> וכמרומז כ&quot;ז בשמותיו של נשיא דורנו: '''יוסף''' – ע&quot;ש &quot;יוסף ה' לי בן אחר&quot;, שמהפכין את ה&quot;אחר&quot; ל&quot;בן&quot;, ועד לבן יחיד. והדבר קשור לכל הפרטים שבו, שהרי &quot;בן&quot; הוא גם מלשון בינה שהוא מקור המדות, וכוללות את כל האברים הפרטיים שבו. <br /> <br /> '''יצחק''' – גם בשם זה מודגש ענין ההמשכה למטה, שהרי יצחק הוא מ&quot;ש &quot;כל השומע יצחק לי&quot; ששמיעה היא א' מהאיברים שהאדם אינו בעה&quot;ב עליהם, וא&quot;כ ב&quot;כל השומע&quot; נכלל גם מי ששומע בעל כרחו. <br /> <br /> ויה&quot;ר שכ&quot;ז תהי' הכנה קרובה לביאת המשיח תומ&quot;י ממש. ולכל לראש מתקיים &quot;פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו&quot;, ובאופן שהקב&quot;ה ממלא לכל יהודי &quot;די מחסורו אשר יחסר לו&quot; ועד ל&quot;אתה מחוייב לעשרו&quot;, ורק אח&quot;כ נעשה גם הענין ד&quot;והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו&quot;, ונעשה &quot;וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר&quot; בעיני בשר, ובאופן של &quot;יחדיו&quot; – בלב שוה, כמו בעקידת יצחק שנאמר &quot;וילכו שניהם יחדיו&quot; ומפרש &quot;בלב שווה&quot;, ונזכה תומ&quot;י ל&quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot;, בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש. <br /> <br /> אחרי השיחה הראשונה ניגנו &quot;יפרח בימיו&quot;, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עודד בחזקה והורה להרב שלום דובער גורודצקי שי' לומר &quot;לחיים&quot;. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א עודד את השירה (גם בניגונים הבאים) לעבר כמה אנשים חשובים מה&quot;מזרח&quot;. כמה פעמים משך ההתוועדות פנה במאור פנים להרב משה העכט שי' והורה לו לומר &quot;לחיים&quot; וכו' וכן אמר לו מספר מילים. <br /> <br /> '''תקציר שיחה ב':''' <br /> <br /> כאמור לעיל, מודגש בשבת זו במיוחד ענין השמחה, אע&quot;פ שבכל שבת הוא &quot;יום שמחתכם&quot;, מכיון ששבת זו היא שבת שירה, ומזה מובן שיש להתעכב על העניינים העיקריים שבשירה, החל מתחילתה וסיומה, שבהם '''ענין הגאולה'''. <br /> <br /> בסיום השירה: &quot;ה' ימלוך לעולם ועד&quot; – ואע&quot;פ שעיקר ענין המלכות הוא בר&quot;ה, מ&quot;מ נמשך על כל השנה, וע&quot;י שיהודי פועל בעצמו שהקב&quot;ה ימלוך בו &quot;לעולם ועד&quot;, נעשה כן בעולם ש&quot;הוי' ימלוך לעולם ועד&quot;, ענין הגאולה. <br /> <br /> בתחילת השירה: &quot;אז ישיר&quot; – שר לא נאמר אלא ישיר, &quot;מכאן לתחיית המתים מן התורה&quot;. וענין זה נעשה לפני &quot;ה' ימלוך לעולם ועד&quot; שבסיום השירה, ועי&quot;ז ניתוסף בענין המלוכה, מכיון שאחרי תחיית המתים יהיו יותר כלים לזה. <br /> <br /> ומכיון שענין המלוכה קשור לר&quot;ה, הרי&quot;ז קשור ג&quot;כ עם ט&quot;ו בשבט – ר&quot;ה לאילנות, שמתברך משבת זו, שהרי &quot;ארבעה ראשי שנים&quot; הוזכרו יחד, והוא א' מהם. וענין זה קשור גם עם שבעת המינים שבהם נשתבחה א&quot;י ועניינם: <br /> <br /> '''חיטה''' עניינה &quot;מאכל אדם&quot;, עבודה בנפש האלקית, שהרי &quot;חטה&quot; בגימטריא כ&quot;ב – כ&quot;ב אותיות התורה. לעומת זאת, '''שעורה''' שהיא &quot;מאכל בהמה&quot;, מרמזת על העבודה עם נה&quot;ב, שהרי &quot;שעורה&quot; היא ג&quot;כ מלשון &quot;שיעור&quot;, שהעבודה היא במדידה והגבלה – כל חד לפום שיעורא דילי', ואח&quot;כ מגיעים לשאר הפירות שהם ענייני תענוג – ועד ל&quot;זית שמן&quot; ששמן מורה על פנימיות התורה, וכפי שהיא חודרת בכל המציאות, כמו שהשמן &quot;מפעפע בכל דבר&quot;. <br /> <br /> כאן עורר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ע&quot;ד ההתחזקות במנהג אכילה משבעת המינים בט&quot;ו בשבט, וכן אכילת חרובים, כמנהג ישראל. <br /> <br /> לאחר מכן דובר ע&quot;ד שכאו&quot;א מישראל רגילותו היא להנהגה נסית, ואם נדמה לו שאין מתרחשים אצלו נסים, אין זה אלא משום שהוא עוצם את עיניו, או שמורידם כלפי מטה, ולכן &quot;אין בעל הנס מכיר בניסו&quot;. ואם ירים עיניו יוכל לראות בגלוי את הנסים שמתרחשים אצלו בכל רגע. <br /> <br /> '''ואין צורך להגיע להכרת הניסים ע&quot;י שקוראים בעיתון שגוי א' ירה טיל למעלה כדי לפגוע בבנ&quot;י, ואח&quot;כ בא גוי מחסידי אוה&quot;ע והפילו למטה – אלא הוא רואה נסים גלויים בכל יום ובכל רגע'''. וכדברי נשיא דורנו שעתה הוא הדור שגם הנסים הנסתרים מתגלים. ויה&quot;ר שנזכה תומ&quot;י לגילויים דגאולה האמיתית והשלימה, ומגיעים לאה&quot;ק ולירושלים עיה&quot;ק ולביהמ&quot;ק, ובאופן ד&quot;לעולם ועד&quot;. <br /> <br /> אחרי השיחה השניה ניגנו &quot;מארש נפוליון&quot;. <br /> <br /> '''תקציר שיחה ג':''' <br /> <br /> כרגיל לקשר כל ענין עם מעשה בפועל, ועד&quot;ז בעניינינו, שביום ההילולא חילקו מאמר מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע שנרשם ע&quot;י נשיא דורנו, בנו יחידו וממלא מקומו. <br /> <br /> כאן הדגיש כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א שוב שעניינו של נשיא דורנו הוא לעשות מ&quot;אחר&quot; &quot;בן&quot;, ובאופן של צחוק ושמחה (כשני שמותיו), וכן האריך לבאר בענין השמן שמפעפע בכל דבר (כנ&quot;ל בשיחה הקודמת), ועד&quot;ז בשרשו ומקורו (שהרי &quot;אסתכל באורייתא וברא עלמא&quot;, ומכ&quot;ש בעניינים שנעשים &quot;דם ובשר כבשרו&quot; של האדם) שהוא תורת החסידות, שמפעפעת ופועלת בכל דבר. <br /> <br /> ויה&quot;ר שנזכה תומ&quot;י לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהי' שלימות בכל ענייני העולם, כולל שצמיחת הפירות תהי' בשעתא חדא וברגעא חדא, ע&quot;ד המבואר במדרשים במנין העיבור, שלא יהי' צורך בט' חדשים ואפילו לא בט' ימים, שעות או רגעים, אלא בשעתא חדא וברגעא חדא. <br /> <br /> ואע&quot;פ ש&quot;עולם על מילואו נברא&quot; – &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם&quot; – תולדות מלא, הרי&quot;ז שלא בערך לענין ד&quot;תולדות פרץ&quot; שהוא הענין דפריצת כל ההגבלות בגאולה האמיתית והשלימה. ומ&quot;מ כשלומדים שוב בתורה &quot;אלה תולדות השמים והארץ בהבראם&quot; נעשה הדבר באופן נעלה יותר גם מ&quot;אלה תולדות פרץ&quot; שלמדו לפנ&quot;כ (ואח&quot;כ ניתוסף גם בזה ע&quot;י הלימוד &quot;אלה תולדות פרץ&quot;). <br /> <br /> לאחרי השיחה השלישית ניגנו &quot;יחי אדוננו&quot;. <br /> <br /> '''תקציר שיחה ד':''' <br /> <br /> בענין מעשה בפועל – הרי אין צריך להאריך, כי כאו&quot;א יכול לעיין במאמר (הנ&quot;ל) ולמצוא בו הוראות למעשה בפועל – ובפרט שצירפו לזה ענין של מעשה בפועל – שליחות מצוה לצדקה, ובאופן דכפליים לתושי'. <br /> <br /> כאן הזכיר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בנוגע לחלוקת המשקה, והוסיף שע&quot;י שהם יעלו מלמטה למעלה להכריז יוכלו גם להוריד אח&quot;כ ולהמשיך מלמעלה למטה, שהרי במ&quot;ת התבטלה הגזירה דתחתונים לא יעלו למעלה ועליונים לא ירדו למטה... <br /> <br /> אחרי השיחה הרביעית החלה חלוקת המשקה. חולקו 20 בקבוקים. לאחד שביקש ברכה ענה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בשו&quot;ט. לאחר מכן החל לנגן ניגון ההקפות לאביו ז&quot;ל, ציוה לחזן הר&quot;ר משה טלישבסקי שי' לנגן &quot;יה&quot;ר וכו' שיבנה&quot;, ולבסוף החל לנגן &quot;ניעט ניעט&quot;, לאחר מכן הזכיר ע&quot;ד אמירת ברכה אחרונה. <br /> <br /> ההתוועדות הסתיימה בשעה 3:30. <br /> <br /> לאחר ההתוועדות התקיימה (כרגיל) תפילת מנחה. ב&quot;שים שלום&quot; עודד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביד שמאלו, ואח&quot;כ בשתי ידיו. בסיום התפילה הוכרז שתפילת ערבית תתקיים בשעה 5:50. <br /> <br /> בשל הקהל הגדול התקיימה תפילת ערבית בביהמ&quot;ד למטה. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ירד לתפילה בשעה 6:15. <br /> <br /> לקידוש לבנה יצא כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כשהוא לבוש במעיל. כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אמר &quot;שלום עליכם&quot; להרה&quot;ח ר' מאיר הארליג שי', ר' יהודה לייב ביסטרצקי שי' ור' יהודה מיכאל צירקינד שי'. כשסיים ניענע את הציציות ג&quot;פ, ובכניסתו לחדרו בירך &quot;א גוטן חודש&quot;.</div>

יומן-770