http://www.yoman770.com/w/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93י"ג אלול תשכ"ד - היסטוריית גרסאות2026-06-05T13:35:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.35.1http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%99%22%D7%92_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93&diff=15550&oldid=prevLevi ב־20:32, 30 ביולי 20122012-07-30T20:32:54Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>זו הייתה הנסיעה הראשונה שלי לרבי.<br />
חודשים רבים, למעשה כל הקיץ, הכינונו עצמנו לנסיעה. קבוצת בחורים<br />
התארגנו, ביניהם ישראל ליפסקר, משה לויטין, ישעיהו הרצל מ"תורת-אמת", <br />
נתן אשכנזי, צבי ויגלר, חיים יהודה רבינוביץ, יוסף אייזנבך ועוד תמימים. <br />
דאגנו להתוועד מידי כמה שבתות עם זקני כפר חב"ד כר' רפאל כהן, ר' זושא<br />
דבורץ ועוד. חלק מהתמימים היו נוסעים לשמוע חסידות בתל-אביב אצל ר' <br />
משה גורארי' ושיעורי תניא אצל הרב יודאסין שאומר שיעורים בבית הכנסת<br />
ברחוב יבנה בתל-אביב.<br />
כל זה לא היה לרוחו של המשפיע ר' שלמה חיים שנודע לו על זה ונזף<br />
וסנט בנו מדי פעם על כך בהתוועדויות הידועות שלו. כשלעצמו לא עודד כ"כ<br />
ר' שלמה חיים את נסיעתנו, כך שההתארגנות שלנו לנסיעה הייתה פרטיזנית<br />
מעט. חשנו שאין לנו גיבוי מההנהלה, והחלטנו – יוצאים לדרך.<br />
הנהלת הישיבה הערימה קשיים על נסיעתנו, ואבי שי', בל נשכח, היה המנהל<br />
והוא לא נמנה על אלו שאמרו "בני הוא 'מיוחס', יוצא מן הכלל"... בכל זאת, <br />
משאת-הנפש לנסוע ל"בית חיינו" עמדה במרכז והקשיים נדחקו לצדדים.<br />
זכורני כי בלילה שלפני הנסיעה שהה בביתנו החסיד הרב ברוך שיפרין, <br />
שנמנה על חסידי חב"ד והיה שו"ב בפריז (הוא היה מידידי הישיבה) והוא<br />
עודדני לא לוותר ולנסוע.<br />
יתכן שגם עובדת שהותי הממושכת במחיצתו של סבי החסיד הרב אברהם<br />
פאריז (שמאז עברה הישיבה לכפר-חב"ד בי"ג כסלו תשכ"ג הייתי בא לעזרתו<br />
בספרייה של קה"ת) עשתה את שלה. הוא היה מטיף לי הרבה על ההתקשרות<br />
לרבי ומפיו נטפו "אמרי שפר" בנושא זה.<br />
הסבא עצמו נסע אף הוא עמנו באותה טיסת 'אל-על'. היום כבר מותר לגלות<br />
(ולמי שזוכר את התקופה הדבר לא היה בגדר "סוד" גם אז) כי פשוט לא היה<br />
לו כסף לנסוע. וכיצד נסע בכל זאת? ייבדל לחיים טובים וארוכים הרב זלמן<br />
גוראריה שלח לו מארצות הברית כסף לנסוע. ואכן מה רבה הייתה ההתרגשות<br />
כשנפגשו ב-"770" ונפלו איש על צווארי רעהו.<br />
לפנות בוקר ביום שישי ערב שבת קודש פרשת כי תצא נחת המטוס בנמל<br />
התעופה על שם קנדי. אחרי נסיעה ארוכה עם חניה בהולנד זוכים ל"קבלת<br />
פנים חב"דית" באדמת ארצות הברית. שמואל בוטמן ושמואל הבר באו לפגוש<br />
אותנו עם עוד בחורים שאינני מכיר.<br />
הבאתי עמי שי לארה"ב. ארגז ובו סידורי כיס חדשים שנדפסו על ידי קה"ת<br />
לראשונה בארצנו הקדושה. חלק ניכר מהם היה מיועד לרבי, וב"יחידות" של<br />
אותו חודש חילק הרבי לכמה וכמה סידורים אלו.<br />
מקבלי פני הביאוני לראשונה ל"770". במקום בו נמצאים בדרך כלל היהודים<br />
שנכללים בגדר "משכימי קום" לעבודה, החסידים הרב ישראל שמעון קלמנסון<br />
(מי שזכה אחר כך לכינוי "השוחט של הרבי"), הרב זלמן בוטמן, הרב געציל<br />
רובאשקין, ר' הענדל ליברמן, ר' שמואל דער שניידער ועוד. התרגשות רבה<br />
אוחזתני כשאני חש שאני אכן נמצא ב-770 משאת נפשנו.<br />
– במידה מסוימת אני נזכר בתיאור של הרבי ריי"צ ב"ליקוטי דיבורים" על<br />
אווירת חודש אלול בליובאוויטש – <br />
ביקור קצר בבית-חיינו על חדריו ומבואיו, אח"כ חברי הת' שמואל הבר<br />
לקחני ל"פנימייה" של הישיבה. שם, בבניין הישיבה ברחוב טרוי שוכנים<br />
הבחורים אברהם (בומי) פרידלאנד, שלום בער ליפסקר, אברהם לוין, שלמה<br />
גלעדי, אברהם שער, אלימלך צוויבל, אחי נתן וולף, הירשל שיפרין וישראל<br />
לאבקאווסקי. המקום לא הכי מסודר ונקי וכנראה מקיימים כאן כפשוטו את<br />
אמרת חכמינו "ועל הארץ תישן". הנחנו את החבילות שלנו וסידרנו מקום<br />
למנוחה.<br />
משם הלכתי למשרד הישיבה – חדרון קטן ב-770 – והכוונה לקיטון הקטן<br />
של הרב דוד רסקין. הוא אישר את שהותנו.<br />
ב"מזכירות" פוגשים באברך צעיר וחביב, הרב בנימין קליין. בתקופה<br />
הקצרה מאז החל לעבוד כאן הוא מתחבב במהירות על האורחים שבאו. מגלה<br />
התעניינות בכולם ורוצה לדעת מה קורה בחב"ד באה"ק, מי וכמה הגיעו לחגים, <br />
מה המצב הכלכלי של הישיבה, מה המצב החברתי בכפר חב"ד ועוד.<br />
מעניין, כל המשרדים ב-770 הם קיטונות קטנים ואין כאן שום משרד מרווח<br />
כדבעי. ובכל זאת, מכאן אורה יוצאת לכל העולם כולו. כאן הוא מקור חיים<br />
המזרימים חיוניות ויראת שמים טהורה. ומעין מה שאמרו חז"ל "מעולם לא<br />
אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים" – שלימות היראה – שכאן הוא<br />
בסיסה המרכזי.<br />
לאחר התפילה ביקרתי את משפ' ר' שמעון גולדמן, שם מקום אכסנייתו של<br />
סבי ר' אברהם פאריז. ביקור של מחווה והוקרה, וזה שנים רבות שמשפחתם<br />
זכתה לארח את סבי וכן את כל משפחתנו בשהותם בבית-חיינו<br />
כל מה שראיתי עד עתה לא נחשב כלל, כמובן, כלפי העיקר והנקודה... <br />
הרגעים שלהם חיכינו כל-כך והנה הם הגיעו.<br />
בערב שבת קודש בשעה 7.20 לפני תפילת מנחה, הגיע הרבי מביתו. פתח<br />
בעצמו את דלת "גן עדן התחתון" והביט לאחוריו. זו הפעם הראשונה בחיי<br />
שזכיתי לראות את הרבי. "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".<br />
כעבור דקות ספורות נכנס ל"זאל" הקטן לתפילת מנחה. ליד שולחנו החלו<br />
לומר "אשרי" ונעמדו לתפילת שמונה עשרה. הרבי נעמד זקוף תמיד באמירת<br />
"אמן יהא שמיה רבא", ואם הוא כפוף – זוקף את עצמו ישר. בעת אמירת<br />
"אשרי" עמד ליד הסטענדער. הניח יד שמאל על יד ימין ונעמד שמונה עשרה. <br />
ההשתחוויות קצרות מאוד, עומד זקוף בבחינת "ניצב מלך", ידיו הק' על<br />
הסטענדער. לפעמים מתנועע תנועה קלה.<br />
בעת אמירת הקדושה לא ראיתי שהרבי יתרומם באמירת "ברוך.. ממקומו" <br />
ו"ימלוך.. הללויה". באמירת "מודים" נשאר מכופף עד "א-ל ההודאות". כאשר<br />
אחד האבלים – ל"ע – אמר משניות, הביט הרבי על הקהל וסוקר אותם במבטו<br />
החודר ובגמר התפילה שב לחדרו.<br />
כשהרבי נכנס לתפילת ליל שבת קודש הושלך הס, בצעדים מהירים עשה<br />
הרבי את דרכו, ניגש לארון הקודש, נגע קלות בפרוכת וניגש למקומו. על פני<br />
קדשו נסוכה הייתה רצינות.<br />
באמירת "בואי לשלום" הסתובב הרבי משמאל לימין, התכופף רק פעמיים<br />
ל"בואי כלה". נשאר עומד עד אחרי "ברכו".<br />
מי שרוצה לראות "קבלת עול מלכות שמים" בנוסח פנימי ואמיתי ללא<br />
גינונים חיצוניים שהרי "חב"ד מאנט פנימיות" [=חב"ד תובעת פנימיות], צריך<br />
להביט על הרבי כיצד אומר הוא "שמע ישראל"...<br />
באמירת "שמע ישראל" מפנה פניו לד' רוחות, מאוד בנחת. כמעט ללא שום<br />
תנועה. מניח שני אצבעותיו הק' על העיניים ואומר מילה במילה.<br />
התפילה בדרך כלל די מהר. כאשר אומר "עושה שלום" – בסיום תפילת<br />
שמונה עשרה – ההשתחוואות הם: "עושה" – לשמאל, "שלום" – לימין, "במרומיו" – אמצע. לרוב, אחרי סיום "עושה שלום" נשאר לעמוד עוד משך זמן<br />
וממלמל בפיו הק'.<br />
בסיום תפילת ערבית התפנה שביל בין הקהל, הרבי עבר, הפנה פניו לקהל<br />
המתפללים באומרו "גוט שבת" [=שבת שלום]. לגיסו חדב"נ הרש"ג אומר "גוט<br />
שבת" בהדגשה מיוחדת.<br />
הקהל מתפזר לביתו. התמימים צועדים למטבח הישיבה מהלך כמה רחובות. <br />
הרבי הלך לביתו כאשר שנים מתלמידי התמימים מלווים מאחור.</div>Levi