http://www.yoman770.com/w/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9B%22%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93 2026-06-05T06:51:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.35.1 http://www.yoman770.com/w/index.php?title=%D7%9B%22%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%93&diff=15558&oldid=prev 2012-07-30T21:50:57Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>הרבי נכנס לבית-המדרש ובעוברו על פני ארון-הקודש נגע בפרוכת כרגיל<br /> בכניסתו ויציאתו. בדרכו ראה חומש מונח על תניא, הוריד את החומש ונתן<br /> אותו להרה&quot;ח זלמן דוכמאן שעמד לידו.<br /> <br /> לפני &quot;הודו לה'&quot; פתח את ספר התניא אותו הביא עמו מחדרו, קרא בו, דפדף<br /> בו והניחו. אחר-כך נטל מהסידור שלו קונטרס ישן ועיין בו זמן ממושך.<br /> <br /> בעת אמירת ההפטרה בכה הרבי ועצר באמצע שלוש פעמים. על פניו הק' <br /> הייתה ניכרת התרגשות והיה ברור כי מתאפק מלבכות עוד. על כך אפשר<br /> להמליץ את הביטויים הידועים &quot;אין אתנו יודע עד מה&quot; ו&quot;סוד ה' ליראיו&quot;.<br /> <br /> ב&quot;הוא אלוקינו&quot; סימן לשיר ועודד בגופו הק' לסייע לש&quot;ץ.<br /> <br /> בסיום התפילה, לא המתין הרבי להכרזות הגבאי, מכך ידע הקהל כי היום<br /> תתקיים התוועדות. כמו בליל אמש אמר &quot;גוט שבת&quot;.<br /> <br /> ב-1:40 נכנס הרבי להתוועדות. הפעם לא קידש הרבי על היין בתחילת<br /> ההתוועדות. פתח בשיחה מעניין פרשת השבוע והזכיר את הפסוק &quot;והיה כי<br /> תבוא אל הארץ&quot; והשיחה נסבה בענייני עבודת ה'. אחר השיחה פנה החסיד<br /> ר' יצחק (&quot;איצ'ה&quot;) נח ריבקין ואמר לרבי &quot;לחיים, שה' יעזור ויהודי רוסיה<br /> יוכל לצאת&quot;. הרבי השיב &quot;אמן&quot; והוסיף: &quot;בכל אחת מהתפילות ובקשות של<br /> בני-ישראל אומרים 'במהרה בימינו'. בוודאי התכוונתם אף אתם שבקשתכם<br /> האמורה תתמלא במהרה, בעגלא דידן ובהרחבה&quot;.<br /> <br /> הרבי הוסיף ובירך שיהודי רוסיה יצאו למרחב בחסד וברחמים עם כל רכושם<br /> וכספם וזהבם אתם וכפי שנזכר בהפטרת שבת-קודש זו &quot;בבניהם ובבנותיהם, <br /> בנעריהם בזקניהם&quot;.<br /> <br /> לפתע פנה הרבי לחסיד ר' אשר ששונקין ואמר לו: &quot;ר' אשר, פארוואס<br /> זאגסטו גארניט?&quot; [=ר' אשר, מדוע אינך אומר מאומה?] מסתבר שהיה זה<br /> כהמשך להתוועדות השבה שעברה, שאז אמר ר' אשר &quot;לחיים&quot; לרבי וביקש<br /> בשביל כל יהודי רוסיה והתחיל לבכות.<br /> <br /> ר' אשר קם ממקומו וביקש ברכה. הוא אף אזר אומץ והציע הצעה שכשם<br /> שבכל שבת-מברכים מסיימים אמירת כל ספר תהילים, כך לזכותם של יהודי<br /> רוסיה יאמרו מעתה כל שבת את ספר התהילים.<br /> <br /> במשך כל הזמן שר' אשר דיבר, חייך הרבי. זה תענוג עצום לראות את הרבי<br /> מחייך. בדרך-כלל פניו הק' מאוד רציניות.<br /> <br /> אחר-כך שרו והרבי פנה לר' יוסף (&quot;יוסקה&quot;) פרמן מכפר חב&quot;ד בתנועת יד<br /> בשאלה: איפה הילד שלו? ר' יוסף שעמד על יד הבימה במדריגות, רץ והביאו<br /> ונתן לו לומר &quot;לחיים&quot;. הרבי הביט על הילד ששתה ואמר לאביו בחיוך וגם<br /> עשה סימן בידו הק' שהילד יכול ללכת.<br /> <br /> הרבי המשיך באמירת שתי שיחות נוספות וכן מאמר דיבור המתחיל &quot;אני<br /> ישנה&quot; שמיוסד על מאמר מאדמו&quot;ר הזקן מכתב-יד ישן שכפי הנראה נכתב עוד<br /> בחיי כ&quot;ק רבנו הזקן ו&quot;הובא לאחרונה מבית השבי&quot; (כפי שהרבי התבטא).<br /> במאמר הזכיר הרבי מ&quot;סיפורי זקני החסידים&quot; על סגולה שלא להירדם – <br /> ליטול ספלי מים ולהניח בהם את הרגליים... או לעמוד, וזאת &quot;כדי שלא יאלצו<br /> להעיר אותו בכל מיני אופנים אחרים&quot;...<br /> <br /> עוד שתי שיחות אמר הרבי ובסיום ההתוועדות קם בזריזות.<br /> <br /> אחר ההתוועדות התלוויתי לסבי הרה&quot;ח הרב אברהם פאריז בדרכו לסעוד<br /> אצל ידידו הרה&quot;ח הרב יוחנן גורדון. כשהלכנו אמרתי לו כי בשיחות הרבי<br /> הבחנתי שהוא – הסבא ר' אברהם – ישב מרותק כמו מדושן עונג בגן עדן<br /> העליון... ושאלתי מה הרגשת שם כל-כך גילויים?<br /> <br /> והוא ענה: &quot;בכל ההתוועדות חשתי שני מושגים &quot;ראש בני ישראל&quot; ו&quot;משיח&quot;. <br /> וכל ה'אותיות' הם רק כדי להלביש זאת בכלים ולהוריד זאת למטה-מטה<br /> ש&quot;יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע וכו'&quot;...<br /> <br /> מנחה בבית-הכנסת הקטן למעלה. אחר מנחה שרו &quot;הושיעה את עמך&quot;.<br /> <br /> הרבי נכנס לחדרו, וכעבור דקות יצא, עודד את השירה בידיו הק' כשחיוך נסוך<br /> על פני קדשו והלך לביתו.<br /> <br /> קהל עצום הגיע לסליחות. בקהל נראים הרבה חסידים שלפי לבושם ניכר<br /> שהם קשורים לצדיקי פולין.<br /> <br /> התרגשות--- דחיפות איומות. כולם רוצים להיות קרוב אל הרבי.<br /> <br /> בשעה 1:00 פותח החזן ר' יוסף הלוי וויינברג בהשתפכות הנפש &quot;אשרי<br /> יושבי ביתך&quot;--- הדחיפות היו איומות. כמעט לא היה מקום אפילו כאשר הרבי<br /> נכנס לבית-המדרש. באמצע אמירת סליחות הרים הרבי את ידיו הק' וכיסה את<br /> פניו (נראה שבכה).<br /> <br /> בגמר הסליחות, הורה לנגן &quot;רחמנא דעני&quot;. הקהל הגדול – בלעה&quot;ר – המשיכו<br /> לרקוד עד קרוב ל-3:00 לפנות בוקר. הרבי עצמו יצא מיד בגמר הסליחות ונסע<br /> לביתו.</div>

Levi