הבדלים בין גרסאות בדף "כ"ג תשרי תשל"ח"

מתוך יומן 770
 
 
שורה 1: שורה 1:
ביום שמחת תורה בבוקר התפללו "מנין" אנשים ב"גן עדן התחתון". הרבי שליט"א סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
+
'''יום רביעי, שמחת תורה'''
  
לפני ה"הקפות" נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי "אתה הראית" כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי שליט"א בעצמו, והשאר - ה"מניין" שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ה"הקפות" בחדרו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק ספר תורה בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...
+
תפילת שחרית במניין מצומצם התקיימה בג"ע התחתון. כ"ק אדמו"ר שליט"א סגר את דלת חדרו ואמר: "איך געפין זיך אונטן" (עם המניין של כל הקהל). כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל כשהוא יושב על המיטה, ובתפילת העמידה דשחרית עמד – על אף שהרופאים ביקשו שיישב.  
  
אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי שליט"א את הרב י.ל. גרונר: מה נעשה למטה (בביהכנ"ס)? וענה: הקהל בשמחה גדולה. "זאג דעם עולם", הגיב הרבי, "אז אויף ווייטער זאל זיין מיט נאכמער שטורעם!" [אמור ל'עולם' שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!]
+
ל"אתה הראת" נכנסו אחדים לחדרו וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר פסוק ראשון ואחרון בשלושת הפעמים של "אתה הראת". בעת ההקפות ישב על מיטתו ואחז ס"ת בידו ובשעת ההקפות בפועל הקיף בידו עם הס"ת את סידורו שהי' מונח לפניו על השולחן. בשני הס"ת האחרים הקיפו את הסטנדר. בהקפות לא שרו. בקריאת-התורה עלה לחתן בראשית ועמד כל הזמן. בעת אמירת קדיש נכנס הד"ר ווייס והציע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיתיישב, וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו בחיוך: אחרי הגבה, ונשאר עומד עד לאחרי הגבהת הס"ת, וכן עמד בתפילת מוסף. בחזרת הש"ץ של מוסף שרו ב"הוא אלוקינו" וב"אתה בחרתנו".
  
ויהי כי נטו צללי ערב, סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. כמו אמש לפני ההקפות. בית הכנסת היה ערוך כתמיד. מאום לא נעדר. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.
+
אחרי התפילה עשה קידוש ואכל סעודת יו"ט.  
  
בפתח ההתוועדות מסר הרב י.ל. גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור בהתוועדות זו והרי "נקודת" העניין:
+
בבהיכ"נ למטה נערכו ההקפות כמו אתמול. הפסוקים נמכרו כרגיל לטובת ה"מרכז לענייני חינוך" והקהל אמר את הפסוקים בהם כיבדו את כ"ק אדמו"ר שליט"א.  
"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.
 
  
"והרבי סיפר", המשיך, "שפעם אמר לו מישהו ב'יחידות' שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.
+
לערך בשעה 5:00 שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המזכיר הריל"ג מה נעשה למטה (בביהכ"נ) וענה הלה שהקהל בשמחה רבה. אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: "זאָג דעם עולם אַז אויף ווייטער זאָל זיין מיט נאָכמער שטורעם".  
  
"וכמו כן הוא בעניין הצמצום - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה'קו'. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה".
+
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיחה קצרה לפני הריל"ג וביקשו שימסור אותה בהתוועדות (התוכן הוא דבריו הנ"ל לרופא בעניין הריקנות, שכאשר יש חסרון בעניין הרי זה יכול להתבטאות בשני אופנים: א. שכל הדבר (העניין) חסר. ב. שחסר בעניין (כלומר לא שהדבר חסר אלא שישנו חסרון בדבר (בעניין) ואז זה מכריח תוספת ותגבורת, ובדוגמת שאיבת הדם). וההוראה שאמר בזה לאחד ביחידות שאם מישהו הוא כלי ריק הוא שואב יותר כוחות מנשמתו וביכולתו לקבל. וכמו"כ בענין הצמצום שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום הכריח את ענין הקו, והוסיף, כיון שישנו ענין ד"יפקד מושבך" (הכוונה, שכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יהא נוכח בהתוועדות), לא צריך להיגרם עי"ז גרעון, כ"א אדרבה).  
  
הרב גרונר סיים ואז הרב י.כ. שליט"א ביאר את העניין בארוכה, כהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א.
+
כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג שידבר על זה ("דורכרעדן") עם ר' י.כ. וכן שיוסיף בזה מראי-מקומות וכו'.  
  
זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב. הרב מרדכי מענטליק "ל) אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג תשרי (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" וצפה הכל מראש [ראה "שיחות קודש" תשל"ח חעמוד 133, ע"ד מצב בריאותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ועוד].
+
בהתוועדות נכחו רוב אנ"ש וזקני אנ"ש, נשים וילדים וכו'. התוועדו קודם השקיעה והריל"ג מסר את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א. בהתוועדות זו אמר הרב מענטליק שבשים לב לשיחת י"ג תשרי רואים אַז ער האָט שוין אַלץ דעמאָלסט באַוואָרענט. הריל"ג חזר על השיחה שאמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א לחזור ואחרי כן דיבר ר' י.כ. בעניין ההבדל בין השיחה הזו לשיחת י"ג תשרי, והסביר שבי"ג תשרי דובר כפי שזה בעולמות, שיש צמצום וכו', משא"כ בשיחה זו מדובר כפי שזה בעבודת האדם, שצריך להיות עבודת התחתונים. והסביר שזה צריך להיות בב' הקווין, הן ב"סור מרע" והן ב"ועשה טוב". ב"סור מרע" הכוונה שיפסיקו לכתוב מכתבים שבהם עניינים שהם עגמ"נ לכ"ק אדמו"ר שליט"א, וב"ועשה טוב" שיוסיפו בשיעורים וקביעת עתים לתורה, ושכל אחד ירגיש חוב לעצמו לעסוק פעם בשבוע במבצעים. הרב כהן אף הסביר את לשון כ"ק אדמו"ר שליט"א שהצמצום "הכריח" את הקו, שלשון זו כמעט ואינה מצוי' בחסידות.  
  
בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי יין ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין ל'כוס של ברכה'. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה". שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.
+
בסיום ההתוועדות, בשעה 11, בא הריל"ג עם גביעו של כ"ק אדמו"ר שליט"א (שבתוכו קצת יין מהקידוש) ובקבוק יין ואמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה למסור זאת לרב חודקוב לחלק למשתתפי ההתוועדות אחרי ברכת המזון ומעריב. עוד אמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו להכריז הכרזה, אבל אמר לו "דאָס זאָלסטו זיי זאָגן נאָך זייער מעריב פאַר הבדלה" (ההוראה לריל"ג היתה אחרי שהודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שמסר את דבריו ושר' י.כ. מסביר כעת את הנ"ל לקהל).  
  
התפללו תפילת ערבית ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: כ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, ע"י ה"מייק" (מיקרופון) למטה בבית הכנסת!
+
אחרי תפילת ערבית הודיע הריל"ג שכ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר הערב שיחה בחדרו הק', ע"י רמקול, והקהל יוכלו לשמוע זאת בביהכנ"ס למטה. למשמע ההודעה, פרץ הקהל בשמחה גדולה עם ריקודים נלהבים.
  
שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה - ניגון ההקפות של הרבי שליט"א - פרץ ספונטנית בבת אחת. כולם היו עדיין נבהלים וחרדים מפני אירועי 48 השעות האחרונות והנה הבשורה הטובה. הציבור לא האמין למשמע אוזניו. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - "שיחה"!
+
במוצאי החג הגיעו רבים ממקומות רחוקים – כרגיל מידי שנה.  
  
בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי שליט"א את דבריו: אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה"... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת ע"י "שידור" והקשר עם שמח"ת - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין תניא פרק ל"ב...".
+
כמובן שמשמיני עצרת בלילה לא נכנס אף אחד חוץ מהרופאים והמזכירים והרש"ג ל-770 למעלה, והתמימים למדו משך זמן בביהמ"ד הגדול.  
  
הרבי אף השמיע מאמר ד"ה 'להבין עניין שמחת תורה'. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים, אחרי השיחה - על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על משיח...
+
לפני שהתחיל לדבר, ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסירטוק, הכובע והגאַרטעל. הרופאים שאלו את כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה זמן רוצה לדבר והשיב שחמש דקות ונתנו רשות לכך. בפועל, השיחה התחילה בשעה 12 ונמשכה 21 וחצי דקות (שיחה ומאמר (כעין שיחה) ד"ה "להבין ענין שמח"ת"). קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א היה חלש מהרגיל, והשתעל יותר מתמיד. כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח במילים: "אַזוי ווי מפני אַ סיבה רעדט מען נאָך הבדלה, וואָס דערפאַר קאָן מען אויסנוצן אויך אַזוינע דרכים אויף איבערגעבען דאָס וואָס מ'רעדט אויך ממקומות רחוקים, רחוקים בגשמיות אָבער זעלבסטפאַרשטענדלעך קרובים ברוחניות...". לקראת סיום השיחה, כשאמר את הברכות, בכה. כששאלוהו הרופאים (שאינם מבינים אידיש) מה דיבר בעת שבכה, ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א שבירך את החסידים ודיבר בעניין משיח. גם אחרי השיחה בכה כ"ק אדמו"ר שליט"א.  
  
התוכלנה מילים לתאר את סערת הרגשות של החסידים, את השמחה? את התרוממות הרוח? ומאידך גיסא, האם יוכל מישהו מן הרופאים להסביר את הנס הרפואי שקרה?
+
כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש שיבדקוהו כיצד זה השפיע על מצב הבריאות, והרופאים אמרו שמצב הלב לא השתנה כתוצאה מהדיבור. הרופאים גם שאלוהו אם הספיק לדבר כל מה שרצה וענה שאם הי' תלוי במה שרוצה לדבר – הרי אין שיעור לזמן הדיבור. כן אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שבזכות שדיבר הוטב לו והודה לרופאים שלא עצרוהו באמצע.
מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות!
 
  
אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה. [ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב]. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...
+
השיחה הועברה ע"י הטלפון (שידור) למקומות רבים בכל קצווי תבל.  
  
ויבקש הרבי שליט"א שיביאו לפניו את כל החומר שהתקבל בדואר בימים אלו. בשני ימי החג הצטברו מאות רבות של מכתבים. הרבי חלש, אחרי התקפת לב קשה, אך יהודים הרי מחכים בקוצר רוח לתשובותיו, ולכן אין הוא מתיייחס למצב לבו ולבריאותו ועוד באותו לילה התחיל לענות עליהם.
+
לאחר השיחה השמיעו שוב את השיחה (ע"י הקלטה) ואח"כ המשיכו בחלוקת "כוס של ברכה" לאלו שעדיין לא קיבלו.  
  
הרופא תמה מאוד על כך ואמר: "אולי כדאי שהרבי ינוח קודם כל במשך כשבועיים לפחות, ואחר כל יתחיל לענות על המכתבים?" הרבי ענה בפליאה: האם יהודי שכתב לי עכשיו זקוק לעזרה פחות מזה שיכתוב בעוד כמה ימים?!" הרבי גם הוסיף הסבר פשוט להחלטתו. באם ימתין שבועיים, אמר, הרי במשך הזמן יצטברו עוד מכתבים רבים והעבודה תהיה קשה עוד יותר... כיון שכך הציע הרופא שאחד המזכירים יקרא את כל המכתבים וימסור לרבי דו"ח כללי על מהמתרחש - אמר לו הרבי: "זהו בדוגמת פיקוח נפש שיבוא אליו חולה שהוא ישלח אותו לאדם אחר, והשני ידווח לו על מצב החולה באופן כללי... מובן שהרופא לא יסתפק בכך, וכך גם בעניננו".
+
בלילה הודיעו שתתקיים אסיפה לכל התמימים מכל הישיבות וכולם התאספו באולם של ישיבת "חובבי תורה" שבאיסטערן פּאַרקוויי. נאם הרב חיטריק מהשלוחים לאוסטרליה ותבע שישמרו על הסדרים, ושהסדר יתחיל ממחרת שמח"ת ולא מסיום חודש תשרי – כנהוג מידי שנה בשנה (ואמנם למחרת הי' סדר מלא ב"חובבי תורה" וכן בשאר הישיבות).

גרסה אחרונה מ־17:56, 27 בנובמבר 2008

יום רביעי, שמחת תורה

תפילת שחרית במניין מצומצם התקיימה בג"ע התחתון. כ"ק אדמו"ר שליט"א סגר את דלת חדרו ואמר: "איך געפין זיך אונטן" (עם המניין של כל הקהל). כ"ק אדמו"ר שליט"א התפלל כשהוא יושב על המיטה, ובתפילת העמידה דשחרית עמד – על אף שהרופאים ביקשו שיישב.

ל"אתה הראת" נכנסו אחדים לחדרו וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר פסוק ראשון ואחרון בשלושת הפעמים של "אתה הראת". בעת ההקפות ישב על מיטתו ואחז ס"ת בידו ובשעת ההקפות בפועל הקיף בידו עם הס"ת את סידורו שהי' מונח לפניו על השולחן. בשני הס"ת האחרים הקיפו את הסטנדר. בהקפות לא שרו. בקריאת-התורה עלה לחתן בראשית ועמד כל הזמן. בעת אמירת קדיש נכנס הד"ר ווייס והציע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שיתיישב, וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו בחיוך: אחרי הגבה, ונשאר עומד עד לאחרי הגבהת הס"ת, וכן עמד בתפילת מוסף. בחזרת הש"ץ של מוסף שרו ב"הוא אלוקינו" וב"אתה בחרתנו".

אחרי התפילה עשה קידוש ואכל סעודת יו"ט.

בבהיכ"נ למטה נערכו ההקפות כמו אתמול. הפסוקים נמכרו כרגיל לטובת ה"מרכז לענייני חינוך" והקהל אמר את הפסוקים בהם כיבדו את כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לערך בשעה 5:00 שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המזכיר הריל"ג מה נעשה למטה (בביהכ"נ) וענה הלה שהקהל בשמחה רבה. אמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: "זאָג דעם עולם אַז אויף ווייטער זאָל זיין מיט נאָכמער שטורעם".

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיחה קצרה לפני הריל"ג וביקשו שימסור אותה בהתוועדות (התוכן הוא דבריו הנ"ל לרופא בעניין הריקנות, שכאשר יש חסרון בעניין הרי זה יכול להתבטאות בשני אופנים: א. שכל הדבר (העניין) חסר. ב. שחסר בעניין (כלומר לא שהדבר חסר אלא שישנו חסרון בדבר (בעניין) ואז זה מכריח תוספת ותגבורת, ובדוגמת שאיבת הדם). וההוראה שאמר בזה לאחד ביחידות שאם מישהו הוא כלי ריק הוא שואב יותר כוחות מנשמתו וביכולתו לקבל. וכמו"כ בענין הצמצום שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום הכריח את ענין הקו, והוסיף, כיון שישנו ענין ד"יפקד מושבך" (הכוונה, שכ"ק אדמו"ר שליט"א לא יהא נוכח בהתוועדות), לא צריך להיגרם עי"ז גרעון, כ"א אדרבה).

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לריל"ג שידבר על זה ("דורכרעדן") עם ר' י.כ. וכן שיוסיף בזה מראי-מקומות וכו'.

בהתוועדות נכחו רוב אנ"ש וזקני אנ"ש, נשים וילדים וכו'. התוועדו קודם השקיעה והריל"ג מסר את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א. בהתוועדות זו אמר הרב מענטליק שבשים לב לשיחת י"ג תשרי רואים אַז ער האָט שוין אַלץ דעמאָלסט באַוואָרענט. הריל"ג חזר על השיחה שאמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א לחזור ואחרי כן דיבר ר' י.כ. בעניין ההבדל בין השיחה הזו לשיחת י"ג תשרי, והסביר שבי"ג תשרי דובר כפי שזה בעולמות, שיש צמצום וכו', משא"כ בשיחה זו מדובר כפי שזה בעבודת האדם, שצריך להיות עבודת התחתונים. והסביר שזה צריך להיות בב' הקווין, הן ב"סור מרע" והן ב"ועשה טוב". ב"סור מרע" הכוונה שיפסיקו לכתוב מכתבים שבהם עניינים שהם עגמ"נ לכ"ק אדמו"ר שליט"א, וב"ועשה טוב" שיוסיפו בשיעורים וקביעת עתים לתורה, ושכל אחד ירגיש חוב לעצמו לעסוק פעם בשבוע במבצעים. הרב כהן אף הסביר את לשון כ"ק אדמו"ר שליט"א שהצמצום "הכריח" את הקו, שלשון זו כמעט ואינה מצוי' בחסידות.

בסיום ההתוועדות, בשעה 11, בא הריל"ג עם גביעו של כ"ק אדמו"ר שליט"א (שבתוכו קצת יין מהקידוש) ובקבוק יין ואמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א הורה למסור זאת לרב חודקוב לחלק למשתתפי ההתוועדות אחרי ברכת המזון ומעריב. עוד אמר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו להכריז הכרזה, אבל אמר לו "דאָס זאָלסטו זיי זאָגן נאָך זייער מעריב פאַר הבדלה" (ההוראה לריל"ג היתה אחרי שהודיע לכ"ק אדמו"ר שליט"א שמסר את דבריו ושר' י.כ. מסביר כעת את הנ"ל לקהל).

אחרי תפילת ערבית הודיע הריל"ג שכ"ק אדמו"ר שליט"א יאמר הערב שיחה בחדרו הק', ע"י רמקול, והקהל יוכלו לשמוע זאת בביהכנ"ס למטה. למשמע ההודעה, פרץ הקהל בשמחה גדולה עם ריקודים נלהבים.

במוצאי החג הגיעו רבים ממקומות רחוקים – כרגיל מידי שנה.

כמובן שמשמיני עצרת בלילה לא נכנס אף אחד חוץ מהרופאים והמזכירים והרש"ג ל-770 למעלה, והתמימים למדו משך זמן בביהמ"ד הגדול.

לפני שהתחיל לדבר, ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסירטוק, הכובע והגאַרטעל. הרופאים שאלו את כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה זמן רוצה לדבר והשיב שחמש דקות ונתנו רשות לכך. בפועל, השיחה התחילה בשעה 12 ונמשכה 21 וחצי דקות (שיחה ומאמר (כעין שיחה) ד"ה "להבין ענין שמח"ת"). קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א היה חלש מהרגיל, והשתעל יותר מתמיד. כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח במילים: "אַזוי ווי מפני אַ סיבה רעדט מען נאָך הבדלה, וואָס דערפאַר קאָן מען אויסנוצן אויך אַזוינע דרכים אויף איבערגעבען דאָס וואָס מ'רעדט אויך ממקומות רחוקים, רחוקים בגשמיות אָבער זעלבסטפאַרשטענדלעך קרובים ברוחניות...". לקראת סיום השיחה, כשאמר את הברכות, בכה. כששאלוהו הרופאים (שאינם מבינים אידיש) מה דיבר בעת שבכה, ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א שבירך את החסידים ודיבר בעניין משיח. גם אחרי השיחה בכה כ"ק אדמו"ר שליט"א.

כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש שיבדקוהו כיצד זה השפיע על מצב הבריאות, והרופאים אמרו שמצב הלב לא השתנה כתוצאה מהדיבור. הרופאים גם שאלוהו אם הספיק לדבר כל מה שרצה וענה שאם הי' תלוי במה שרוצה לדבר – הרי אין שיעור לזמן הדיבור. כן אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שבזכות שדיבר הוטב לו והודה לרופאים שלא עצרוהו באמצע.

השיחה הועברה ע"י הטלפון (שידור) למקומות רבים בכל קצווי תבל.

לאחר השיחה השמיעו שוב את השיחה (ע"י הקלטה) ואח"כ המשיכו בחלוקת "כוס של ברכה" לאלו שעדיין לא קיבלו.

בלילה הודיעו שתתקיים אסיפה לכל התמימים מכל הישיבות וכולם התאספו באולם של ישיבת "חובבי תורה" שבאיסטערן פּאַרקוויי. נאם הרב חיטריק מהשלוחים לאוסטרליה ותבע שישמרו על הסדרים, ושהסדר יתחיל ממחרת שמח"ת ולא מסיום חודש תשרי – כנהוג מידי שנה בשנה (ואמנם למחרת הי' סדר מלא ב"חובבי תורה" וכן בשאר הישיבות).