א' מרחשון תשמ"ב

יום ה א' מרחשון - ב' דר"ח - ה'תשמ"ב

כ״ק אדמו״ר שליט״א ירד לקריאת התורה בשעה 10:15. בקריאת התורה ישב. כ״ק אדמו״ר שליט״א ליוה את הס״ת עד לארון הקודש, ואז יצא.

המעלית היתה תפוסה, וכ״ק אדמו״ר שליט״א המתין עבורה, אך משלא הגיעה – עלה במדרגות. בפתח ג״ע התחתון בירך נוסעים בנסיעה טובה.

למנחה ירד בשעה 3:20 לערך. לפני התפילה נכנס חתן לג״ע התחתון (לקבל ברכה לפני הנסיעה), וכ״ק אדמו״ר שליט״א חילק לילדים כסף לצדקה.

כ״ק אדמו״ר שליט״א לא חגר את הגארטל הרגיל, אלא הי׳ גארטל יותר רחב עם יותר חוטים, וקיפלו כ״ק אדמו״ר שליט״א לשנים וכרכו סביב גופו ברפרוף ולא עשה לולאות מב׳ הצדדים אלא את השארית סיבב סביב החבל עצמו (החוטים היו בצד ימין של כ״ק אדמו״ר שליט״א). אחרי שמו״ע סידר את הגארטל, היינו שעשה לולאות מב׳ הצדדים.

בתפילה הסתובב מעט (סובב את ראשו) לצד. הורה לילד (מחולון) שיגיד ״אמן״ ו״מודים״.

אחרי התפילה הורה כ״ק אדמו״ר שליט״א לשיר ״אל תירא מפחד״.

ביציאתו נעצר כ״ק אדמו״ר שליט״א ליד ר׳ משה שי׳ מינצברג (קבלן מירושלים שניצל מהיפך החיים כנ״ל), ושאל אותו כ״ק אדמו״ר שליט״א האם קיבל את הכסף לצדקה, וענה שקיבל, וכ״ק אדמו״ר שליט״א בירכו [הנ״ל הכניס פתק שלא הי׳ ב״יחידות״ (כי חשב שיבוא כפי המתוכנן ביום רביעי או חמישי, אך בסוף הי׳ ״יחידות״ רק יומיים), וכ״ק אדמו״ר שליט״א ענה ״אזכיר עה״צ״, והוציא עבורו 100 שקל לצדקה באה״ק]. בסוף הזאַל בירך נוסעים בנסיעה טובה, וכן בצאתו מהמעלית בירך נוסעים.

אנשים שהיו צריכים לנסוע לארץ בשעה 5:00 דחו להם את הטיסה לשעה 9:15 בערב, והם פחדו לנסוע שמא יגיעו בשבת לארץ. שאלו את כ״ק אדמו״ר שליט״א (בפתק) מה לעשות, ויצאה תשובה – כהוראת רב מורה הוראה, והרב זלמן שמעון שי׳ דבורקין פסק שאם ייצאו בזמן שיסעו [ונסעו והגיעו לפני שבת].

לתפילת מעריב ירד כ״ק אדמו״ר שליט״א בשעה ,6:45 וגם הפעם בא עם הגארטל הנ״ל וקיפלו לשנים (החוטים היו בצד שמאל של כ״ק אדמו״ר שליט״א), ועשה בצד אחד לולאה ובצד השני סיבבו כמה פעמים סביב חלק הגארטל שעל הגוף.

אחרי התפילה התחיל לשיר ״אל תירא״.

בשעה 11:45 נסע לביתו.

הערב התקיימה התוועדות של המשפיע ר׳ שלום שי׳ מרוזוב, ודיבר על הנקודה מההתוועדות שכ״ק אדמו״ר שליט״א דיבר שצ״ל לימוד חסידות ומתוך יגיעה ושתהי׳ התבוננות בתפילה בשפלות האדם ובגדלות הבורא. אח״כ התוועד ר׳ ראובן שי׳ דונין שדיבר על הנקודה מההתוועדות שאמר כ״ק אדמו״ר שליט״א ״אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה״, שבעצם צ״ל ״אל יפטר״, שאדם לא נפטר מחבירו, ואם בכל זאת עוזבו הרי צ״ל דבר הלכה בכדי שיזכור אותו, ו״במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא״, והרי הוא נמצא איתו ביחד, וע״כ אנחנו נמצאים כל הזמן עם הרבי שליט״א, וע״כ צריך לדעת את האחריות. והענין ש״מה׳ מצעדי גבר״, שאיפה שאדם נמצא הרי הוא בשליחות הרבי ואין לו כלל רשות לחשוב לעזוב את המקום, והראי׳ שלא גמר הבירורים שם, כי משיח עדיין לא בא שם.