ט' תשרי תשמ"ט

יום ג' ט' תשרי - ערב יום הכיפורים

בחצר הכולל עורכים לפנות בוקר "כפרות". אנו התמימים שהפרוטה אינה מצויה לרוב בכיסנו לוקחים בשותפות תרנגול אחד בשווי 8$ לארבע תמימים, כך שעלה לי לסך 2$, וכך ערכנו הקפה בבת אחת – "איין כפרה פאר פיר מענטשען".

לאחמ"כ ממהרים אנו לחצר 770 (שרק הקורות שעליהם מניחים את הסכך נמצאים שם), בסמוך לחלון השמאלי של הזאל יתקיים השחיטה וכיסוי הדם. כמה תמימים צעירים מטפסים ע"ג המוטות של הסוכה ויושבים למעלה כדי לראות את המעמד של כיסוי הדם. מאד התרשמתי לראות את הרה"ח ר' יעקב נח שי' שטרסברג מטפס ויושב למולם דלא כדרך בעלי בתים ואנשים מבוגרים כבני חמשים ויותר דכוותיה, אלא יושב בין צעירי הצאן.

הרבי מגיע ומחזיק בידיו תרנגול בצורה מלאה רחמים ונראה שהתרנגול מרגיש ג"כ בטחון ונוחות בידיו הקדושות הנוגעות בו ברכות וחמימות.

בזמן השחיטה הרבי מיסב פניו וניכר כאב וצער על פני קדשו. אח"ז מכסה בחול, אך לא ראיתי הסדר והפרטים.

אח"ז ניגשנו להשו"ב רי"ש שי' קלמנסון ונתן לנו לכסות עוד והראה היכן נשפך הדם. נטלנו מעט חול וכיסינו והרגשנו שגם אנו באים בהוספה ובשייכות לכיסוי של הרבי, מה נפלא ואושר הוא זה.

אחר התפילה הרבי מחלק שוב לעקאח.

מנחה אחרי מקוה. אחרי מנחה שיחה של ברכה. קהל עצום בא להתברך (יש אומרים שאז מתאסף הקהל הגדול ביותר). הרבי מבאר הר"ת של שנה זו שהיא "משיח טובה", כלומר, שהיא הטובה ביותר בשנות משיח גופא.

הולכים לסעודה מפסקת ממהרים לטבילה נוספת סמוך לצום ובאים לברכת התמימים. יש שעומדים במסירות נפש שלא לאכול כמעט ומן הבוקר הם כאן. אלו סמוכים לחלון שבו יראו את הרבי במלוא הודו בפנים המכוסות בטלית וקיטל, אך אנו שמרחוק אין רואים ושומעים כלום (כי היה זה בערך בשקיעה דלא כבכמה שנים שתחילת השיחה נשמעה ברמקול והיתה ברובה קודם לשקיעה), אך בכל זאת אנו חשים קירבה שהברכה חלה עלינו.

בלילה הרבי נכנס. כולם דוממים ללא ניגון, מביטים בפני הקודש. אחר תפילת ערבית וכל התהלים (כמובן זהו מעמד מיוחד, הרבי בטלית וקיטל יושב במקומו וכל הקהל באימה אומרים את כל דפי תהלים, כאן נרגש התואר יום הקדוש). שמעתי מידידי הת' דוד שי' ערנטרוי שזכה להיות בהחדר בו בירך הרבי את התמימים (שהיה בזה סדר מי אלו שיכנסו בזאל ומי בחדר שני: חתנים פה והקבוצה המסיימים שם וכו', והוא זכה לשמוע). הוא חוזר נקודה מהשיחה במעלת תלמידי סניפים על המרכז, שבו תמים חש שהוא בבחי' "שרגא בטיהרא מאי אהני".