ד' סיון תשנ"ג

מתוך יומן 770
גרסה מ־00:52, 26 באוקטובר 2007 מאת יומן-770 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

יום שני ד' סיון

קהל האורחים ממשיך לזרום לחצר, ובראשם רבנים חשובים שבאים מכל רחבי העולם ל'חג המצו"ת', כאמור.

להפתעת הרבים יצא כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת מנחה. הדבר הי' בשעה 1:55 לערך, ובסיום התפלה יצא אל המרפסת. מאחורי כ"ק אד"ש מה"מ נראו 'פנים חדשות (ישנות)', הד"ר וויס, שריקד וקיפץ בכל עוז למנגינת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' ששר הקהל. כ"ק אד"ש מה"מ סקר את הקהל הק', כשמשך זמן הביט לימינו, לעבר ילדה קטנה שהיתה בידי אבי' שעמד על הפירמידה. לאחמ"כ הביט משך זמן למולו, כשבאותו זמן מעודד קלות בתנועות ראשו הק'. שפתותיו הק' רחשו כל העת, וכעבור ג' דקות סימן - בהבטה לשמאלו - לסגירת הוילון.

עם סגירת הוילון המשיך הקהל לנגן (כרגיל) עד לצאת כ"ק אד"ש מה"מ מהחדר, אלא שהפעם, לאחר צאתו של כ"ק אד"ש מה"מ לחדרו הק', האור בחדר המיוחד עדיין לא כבה (הוי אומר שהרבי עדיין שם, מאחר שבד"כ נוהגים לכבות האור בצאתו...), וכיון שכך, המשיך הקהל לנגן דקות ארוכות ובשיא השטורעם: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. יצויין שהי' זה באופן של 'ויחן שם ישראל נגד ההר', כאשר עיני כול נשואות אל החדר המואר. מאוחר יותר נודע אשר כ"ק אד"ש מה"מ לא שהה בחדר באותו זמן, והיתה זו איפוא טעות גרידא ששכחו לכבות האור...

  • * *

בישיבת אהלי תורה התקיים הערב 'כינוס התעוררות והכנה למ"ת'. הנואמים היו: הרב י.כ. והרב פנחס שי' קארף. מזכירו של כ"ק אד"ש מה"מ, הרב בנימין שי' קליין, נבצר ממנו להשתתף.

הרב י.כ. עורר את התמימים בנוגע למצב בו אנו נמצאים, ונקודת הדברים היתה - שאסור בשום אופן להתרגל למצב, וההרגשה וההנהגה צריכה להיות בדיוק בהתאם לכפי שהי' בשבוע הראשון מכ"ז אד"ר, כשהיינו מבוהלים ומבולבלים לגמרי, 'אינגאנצ'ן צוטרייסעלט', דבר שהשפיע על הנהגת החיים היום-יומיים, וכן צריך להיות עתה - להתנהג באופן שונה מהרגיל. להתעורר.

"ולדוגמא: מגיע הקייץ, וישנם כאלו שחושבים לנסוע לקעמפ וכדומה. אין ספק באשר לעצם הנסיעה, אך השאלה היא באיזה אופן ולאיזה מטרה היא תהי' - ברור שבשנה זו, בנסיבות הקיימות, לא תהי' הנסיעה כדי לנוח או ליהנות.

"ובעמדנו עתה לפני חג השבועות - יאצ"ט דדוד המלך, והרבי אומר בשיחה שעיקר הענין של דוד הוא ביום השני של החג - כדאי הי' שכולם יבואו לאמירת תהלים. ולא להסתפק ב-2-3 מנינים בלבד - שכן יום זה הוא יום ההילולא של דוד המלך, ובפרט שמטרת המנין היא בקשר עם בריאותו של הרבי שליט"א.

"כמו"כ עלינו להתחזק בכל מה שנוגע לנו - בלימוד ועבודת התפלה וחיזוק בשאר הענינים".

בדבריו הזכיר גם ר' י. אודות עניני משיח, כשעורר על כך שכל אחד צריך לחיות עם השיחות של הרבי, ובפרט מהתקופה האחרונה, מתחיל מה'דבר מלכות' שהרבי נתן בידו הק' - שכן כיצד נרצה להשפיע בעולם שיאמינו במשיח ויתכוננו לבואו, בה בשעה שאנו עצמנו לא מוכנים דיו ולא יודעים בדיוק מה ומי...

"חייבת להיות הוודאות שבקרוב קרוב מאוד יהי' אור גדול. מאידך אסור לנו להישאר אדישים לנוכח המצב הנוכחי - הן מצד ה'ביטערקייט' [=מרירות] שבזה, והן (לאידך) מצד האמונה והוואדות ש'אט אט הרבי מבריא ומתגלה'".

הרב פנחס שי' קארף דיבר אף הוא דברי התעוררות בעניני דיומא.

  • * *

הערב נודעו בשורות טובות מביקורו של ד"ר ווייס היום אצל כ"ק אד"ש מה"מ, ובין היתר - כ"ק אד"ש מה"מ עמד משך זמן על ב' רגליו הק', לבקשת הד"ר.

הערב התקיים כינוס מיוחד - הכנה למתן תורה וחיזוק בעניני משיח וגאולה.

את הכינוס הנחה הרה"ח ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקער (חשד"ב). תחילה אמר הש"צ (הרב משה שי' טלישבסקי) קאפיטל צ"ב פסוק בפסוק. אח"כ אמרו 'יחי אדוננו' ג"פ, 'אבינו מלכנו' ו'מי שברך'.

לאחמ"כ הוזמן הרב דרוקמן - רבה של 'קרית מוצקין', לשאת דברי ברכה. הרב סיפר על הפעולות הנרחבות והפירסום של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד' באה"ק, וההצלחה הגדולה שהיתה לזה, כולל ובעיקר ממה שהי' ב'מטה הגליל העליון', בנצחון האחרון שזכה להדים רבים בתקשורת ובכלל.

הרה"ח ר' יוסף שי' העכט, רבה של אילת, ארה"ק, דיבר באנגלית ועורר בארוכה בעניני משיח וגאולה. להלן תמצית דבריו:

"מובא בחסידות שמי שמוצא עצמו במצב גרוע אינו צריך התבוננות מיוחדת במצבו בכדי להזכר באיזה מצב הוא נמצא - כל רגע שהוא נזכר במצבו הוא בוכה, מכיון שמצב זה מאוד נוגע ללבו ומוחו; כמו"כ גם אנו לא צריכים התבוננות מיוחדת בכדי להכיר את המצב בו אנו נמצאים; ברגע שאנו רק מתחילים לחשוב על משהו אחר - נזכרים במצב שאנו נמצאים בו עכשיו.

"הרבי הוא מוחו ולבו של החסיד, וכיון שכך, המצב של הרבי זהו המצב של מוחו ולבו של החסיד, ולכן אפילו שהוא חושב על דברים אחרים - ה"ה חוזר מיד לנושא זה.

"בערב שבועות, ערב קבלת התורה, אנו נמצאים במצב שבדיוק הפוך ממתן תורה: במתן תורה היה 'וידבר ה' את כל הדברים האלה לאמר' - התגלות דמ"ת. אנו ידענו 'שבועות' אצל הרבי במאמרים, התוועדויות ושיחות. מי לא הרגיש שהוא נמצא במ"ת? - כולם הרגישו זאת! כעת אנו במצב בדיוק הפוך: אין 'וידבר', אין התגלות. לא נדרש מחסיד הרבה כדי להכיר במצב זה...

"כיום אנו מוצאים עצמנו במצב של הסתר אלוקות. אינני יודע אם אפשר בכלל לצייר העלם והסתר אלוקות כהמצב שאנו נמצאים בו עכשיו. כל אחד מרגיש ויודע זאת, בדיוק הפוך ממה שהיינו רגילים וחיים עד עתה. אסור שהעלם והסתר זה יזעזע ח"ו את אחת מהאמונות שהרבי חינך אותנו כל השנים, ובפרט בשנה שעברה, כשהרבי אמר לשלוחים שכתבו על הקשיים שלהם, ענה הרבי בערך בזה"ל: "מה אתה מתאונן, הרי ביחס לכל הכחות שלך זה שלא בערך! ולאחרי כל מה שקיבלת מהרבי כוחות וכו' אתה חושב שזה קשה לך?!" - זאת היתה שיטתו של הרבי כל הזמן, בתשובותיו לשלוחים וכו'. עכשיו הגענו לתכלית ההעלם והסתר...; וכשמגיעים לכזה העלם והסתר, עלינו להזכר 'מי אנחנו' ואיזה חינוך וכוחות נתן לנו הרבי.

"בחסידות מובא הלשון "אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות", וחסידות מחנכת ותובעת מכל אחד, שכך יהודי יסתכל על העולם. ויורשה לי להוסיף, שהרבי חינך בכל 43 שנות נשיאותו שמשיח בפשיטות. לפני שמשיח בא העולם נמצא במדרגה של אלוקות בהתחדשות, משא"כ כשמשיח יבוא זה יהי' בפשיטות; והרבי מצפה מכל אחד מהחסידים להגיע לדרגה זו. יתירה מכך: אי אפשר להפריד בין ליבאוויטש ומשיח, כי הפי' של חסידות ליובאוויטש - הוא משיח. וכפי שרואים שהרבי מביא בקונ' 'ענינה של תורת החסידות' מכל הביאורים של הרביים בנוגע לחסידות, ולאחמ"כ אומר שדבר זה איננו המהות האמיתית של החסידות, שהרי בעצם כפי שמסתכלים על התוצאה של חסידות - שמביאה משיח! א"כ הענין של חסידות הוא משיח - יחידה.

"ואם הרבי קובע שענינה של חסידות הוא משיח, האפשר בכלל להפריד בין ליובאוויטש למשיח?...

"ואם כל אחד יתאר לעצמו ויזכר בהתוועדויות של הקיץ האחרון והחורף שלאח"ז איך שהרבי דיבר בענין המשיח, ויזכור כאו"א את החלטותיו האישיות וההרגשה שהיתה לו אז - בוודאי ובוודאי ששום העלם והסתר לא יוכל לו כעת! ואם זה כן מפריע לו, ח"ו, הרי זו 'שאלה' על כל החסידות שלו... וכיון שהחסידות אצלו זה לא בספק, א"כ לא שייך ששום העלם והסתר יפריע לו...

"ואף כי לכאורה ישנו העלם והסתר - לא צריכים להתפעל מכך! צריכים לעבוד יותר קשה כדי שההתגלות תהי' במהרה יותר.

"ברצוני לסיים במשפט אחד: הגמ' אומרת ש'אלמלא נגדוה לחנני' מישאל ועזרי לא היו מסוגלים לעמוד במסירות נפש והיו משתחוים לע"ז. זכורני איך שהרבי בכה בהתוועדות, כאשר דיבר על יהודים מרוסי' ואמר: שבנוגע לחנני מישאל ועזרי' אומרת הגמ' ש'אלמלא נגדוה' אולי לא היו עומדים במסי"נ - וכאן יהודים נמצאים 70 שנה במצב של 'נגדוה', ובכ"ז כן עמדו במסי"נ!

"כן הוא בנדו"ד: עלינו לדעת שמדובר במצב של "נגדוה". עברו כבר יותר מ¬15 חודש לאחר כ"ז אדר - ועדיין אין ההתגלות של מלך המשיח! כולנו יודעים שכל הענין הזה קשור עם 'חבלי משיח', אך אף אחד לא יכל לשער שזה יקח כל כך הרבה זמן... ועכ"ז - ח"ו, לא שייך שיהי' ענין שחסידים לא יעמדו בו במסי"נ. שח"ו יקבלו חלישות וספיקות. צריך לחוות את המציאות היום בדיוק כפי שלפני 15 חודש, כשהיינו שומעים את המילים יוצאות מפיו של הרבי כשאמר את השיחה ש'משיח נכנס דרך הדלת'.

"אמנם ישנם כאלו שלא רואים איך נס כזה יכול לקרות, אך בל נשכח כי כל ענין המשיח ובנין בית המקדש וכו' זה למע' מדרך הטבע, וכמו שזה יכול לקרות כך גם זה יכול לקרות"...

הרב שמואל שי' בוטמאן, יו"ר המטה העולמי להבאת המשיח, העלה את השאלה ששאלוהו רבים: מה הקשר בין מ"ת למשיח, שע"כ עושים כינוס מיוחד כהכנה למ"ת וכחיזוק בעניני משיח - והתשובה שלנו היא: מ"ת ומשיח זה ענין אחד! המדרש אומר "דומה דודי לצבי". מי זה דודי? אומר המדרש: "דודי זה מלך המשיח". ומהיכן יודעים זאת? "כיון שכתוב לאחמ"כ שהוא 'משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים'". מלך המשיח משגיח מבעד לחלונות האלו ב-770. משגיח מן החלונות ומציץ מן החרכים. דודי דומה לצבי, שצבי נכנס, מתגלה ונכבה. עכשיו נמצאים אנו במצב של צבי: אם הרבי הי' יוצא ומכריז על עצמו כי הוא משיח, הי' זה מאוד קל... אך עתה שיש נסיון, ה"ז בדוגמת צבי - וזהו הנסיון!

הרב בוטמן גילה טפח מפעולות ה'מטה העולמי להבאת המשיח' וסיפר, אשר "בע"ה עומד ה'מטה' לפתוח מחר חנות מיוחדת לעניני משיח, "משיח-סטור", ב'קינגסטון' בין 'פרעזידנט' ל'קרול סטריט'". בחנות זו אמורים להיות כל האביזרים והשלטים הנחוצים לעניני משיח.

לאחמ"כ דיבר איש העסקים ר' עמי שי' פייקובסקי, שעורר אף הוא ב'קאך' על עניני השעה ובצורך לעזור לבצע את רצון ותשובות הרבי.