ו' תשרי תשכ"ה

יום ש"ק ו' תשרי: בשעה 6 אז האשה שנמצאת אצל אמו של הרבי, ראתה שהרבנית מונחת על הארץ אז מיד היא הלכה ל 770 וביקשה שילכו לספר לרבי, ואז קראו את הרבי וביקש (חסר כמה מילים) שבזמן הקריאה אז דיברה. אומרים שיש לה שטף דם במוח. הרבי הי' אצלה עד בערך 10 ואח"כ בא להתפלל, ודוב יוניק נשאר אצלה. אחרי התפלה בשעה 1:30, נכנס הרבי להתוועדות, הרבי לא אמר מאמר ודיבר בענין מה הפירוש וילך משה. לאיפה הוא הלך, מאיפה הוא הי', ותרגום אומר לבית אולפתא, לכאורה מה צריך משה לילך לבית אולפתא? הוא ידע את התורה הוא אמר את זה, אלא עם צריכים לפסוק דין צריכים ללכת להסתכל בשולחן ערוך.

[מכאן ועד סוף שמח"ת מרשימה נפרדת: בשבת שרו האדרת והאמונה. בשבת בבוקר -כך מספרים- בשעה 6 אז האשה שנמצאת אצל אמו של הרבי, הרבנית, ראתה שהרבנית מונחת על הארץ. אז מיד היא הלכה ל770 וביקשו שילכו לספר לרבי. אז קראו הרבי. בקריאת התורה היא עוד דיברה. איך שמספרים שהי' לה שטף דם בראש -מוח-. הרבי הי' אצלה עד בערך שעה 10:00 ואח"כ בא להתפלל, ודוב יוניק נשאר אצלה. אחרי התפלה בשעה 1:30 בא הרבי להתוועד. הרבי לא אמר מאמר אחר כמה שיחות, ודיבר בין השיחות בענין וילך משה מהו הפירוש איפה הלך ואיפה הוא הי' מקודם, מקודם הוא דיבר עם ישראל ואח"כ דיבר עוד עם ישראל! אז תירץ הרבי, שתרגום יונתן אומר על וילך משה שהלך לבית אולפנא, הוא הלך ללמוד. שאל הרבי מפני מה הי' צריך ללכת ממקום שהי' למקום אחר הי' יכול לעמוד על מקומו וללמוד? אלא אפילו משה שהוא נתן את התורה, אז לפני שדיבר עם ישראל הלך ללמוד ולא התבייש. איי ער האט דאך די רגע געלערנט דעם סעיף איז וואס דארף ער נאך אמאל איבערלערנען? זאגט מען ניין אז אפילו משה רבינו איז אויך געגאנגען לערנען אין אנדער פלאץ. אז דיבר שכל הרבנים לפני שהולכים לפסוק שיסתכלו בשו"ע איי ביטול תורה פון די צייט וואס ער גייט אין ביהמ"ד וכו', והרבי דיבר ארבעה שיחות. בין השיחות דיבר שהגוי עבד לישראל שהכל נברא בשביל ישראל, וכשהרבי דיבר מילים אלו בכה. אחרי התוועדות קם הרבי והתפלל מנחה. אחרי מנחה יצא והלך לאמו. בשעה 5 בא אמבולנס והרבי, ד"ר זעליגסון, ואשתו של ר' יואל כהן נסעו באמבולנס בשבת. ולקחו את אמו הרבנית להאספיטאל, ובזמן שהוציא את אמו אז הרבי בכה, גם שם בבית חולים בכה, אבל מיד כשנפטרה הפסיק לבכות והסתכל בחלון. בזמן שהגיע הידיעה שהרבי נסע באמבולנס עם אמו זה הי' באמצע חזרה, אז מיד התחילו להגיד תהלים, ומיד הלכו ר' יעקבסאן ומאיר פרידמאן ועוד, לבית חולים. אח"כ בשעה 7 בא ר"ז דוכמאן ורחמ"א חדקוב וסיפרו שנפטרה. ומספרים ששם בבית חולים אז שאל הרבי אם יכול לאכול מפני שהוא אונן אז הוא ביקש רב שיגיד לו. אז כולם אמרו שמותר לו לאכול, אבל רצה מי שיש לו סמיכה שיבוא להגיד לו. אז ניגש ר' אשר ששונקין ואמר לו שאין אבילות בשבת, אז הרבי שאל אותו אבל אני שואל אנינות בשבת? אז ענה ר' אשר שהוא לא יודע, והרבי התחמק מכל הרבנים. מיד שהיא נפטרה אז אמר הרבי שכל הכהנים ילכו. וגם הבחורים אין להם מה לעשות כאן. והרבי שאלם אם יכול להתפלל מעריב? אז הם ענו שלא, אבל א' ענה שכן, והתפלל ואמר קדיש אחר עלינו. - וגם ביקש לשו"ע אדה"ז אבל לא הי'. - שם האט זיך אויסגעוויזן מה שהרבי אמר שלא לעשות בלי להסתכל בשו"ע. בלילה הביאו את הנפטרת בביתה. הרבי אמר שישיגו את דוב יוניק שישגיח על הבחורים שלא יקחו משם שום דבר. ואמרו כל הלילה תהלים. הרבי הלך הביתה.