הבדלים בין גרסאות בדף "כ"ח תשרי תש"מ"

מתוך יומן 770
 
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''ש"ק פ' בראשית, מבה"ח וער"ח מר-חשון'''
+
'''יום ו', עש"ק פ' בראשית'''
 
   
 
   
ב"נקדישך" ניגן החזן את התיבות "ועינינו תראינה" במנגינה של "כי אנו עמך" וכשסיים רמז כ"ק אד"ש בידו הק' לאות של שמחה מס' דקות. ב"בריך שמי'" כשהחל החזן לנגן "אנא עבדא" פנה כ"ק אד"ש לקהל והורה בידו הק' להגביר השירה (וכן בתפילת מנחה). אחרי התפילה הכריז כ"ק אד"ש בקול רם ג' פעמים "גוט שבת". אחרי מנחה החל כ"ק אד"ש לנגן "ופרצת".
+
בשעה 1:00 החל כ"ק אד"ש לקבל אנשים ליחידות, להלן ר"ד ממה שאמר לכו"כ (מפי השמועה):
  
'''מוצש'''
+
כ"ק אד"ש שאל א' אם קיבל רשות מאשתו לנסיעות שעושה, וענה שקיבל כבר רשות ונוסע על-סמך זה י"ב שנה, ואמר לו כאד"ש: תש"מ היא שנה חדשה וצריכים רשות מחדש...
  
'''התוועדות'''
+
ושאלו כ"ק אד"ש מדוע נכדיו (שמתחת לגיל בר-מצוה) אינם כותבים פתק לבד, ומסר לו כ"ק אד"ש מעטפות על-מנת שישלחו מכתביהם על-ידי המזכירות.
  
לאחרי ב' השיחות הראשונות אמר כ"ק אד"ש שכל זה הי' בתור "הקדמה" להדבר מלכות - התורה, ובתורה גופא - בתחילתה, וגם פרש"י נכלל בזה, ופתח כ"ק אד"ש את החומש והחל לקרוא בקול את הרש"י הראשון ("מה טעם פתח בבראשית כו'"), ופירש כל תיבה ותיבה ברש"י זה, ואח"כ אמר כ"ק אד"ש שכמו שנפסק בתורה כך הוא הפסק-דין, וכשיהודי יענה לאוה"ע מענה זה (דברצונו נטלה מהם ונתנה לנו) - המענה יתקבל אצלם!
+
לילד א' לוי אמר כ"ק אד"ש שהיות וכתוב על שבט לוי "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", על כן כשיגדל יהי' רב ותהי' לו קהילה וישפיע גם על הקהילה (נוסח אחר: יידע כיצד לפסוק בשאלה).
  
ודיבר אודות זה משך זמן בקול רם, ואח"כ אמר כ"ק אד"ש שלחביבות הענין וכיון שהזמן גרמא יקרא עוה"פ את הרש"י הנ"ל, וקרא כ"ק אד"ש שוב את הרש"י הנ"ל בקול רם כו',  הביט זמן מה בחומש, חייך, וצוה לנגן "לכתחילה אריבער".
+
בשעה 5:00 נסתיימה היחידות. כשיצא כ"ק אד"ש ראה א' עומד על-יד המזכירות ושאלו אם רצה להכנס ליחידות ולא הניחוהו? וכשלא ענה שאלו כ"ק אד"ש אם יש לו פתק עבורו, ולא הי' לו, וחייך כ"ק אד"ש ואחהלך לביתו.
 
 
אח"כ אמר כ"ק אד"ש שיחה קצרה על השייכות דרש"י הנ"ל לקביעות דשנה זו, אח"כ צוה  לנגן ואמר מאמר ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש גו' והזכיר בו את כל הרביים.
 
 
 
לקראת סיום ההתוועדות דיבר כ"ק אד"ש שיחה ארוכה אודות המצב באה"ק, והדגיש את הצורך שהרבנים יפסקו דין על המצב באה"ק (שו"ע סשכ"ט), ואף אם יעשו זאת בחדרי  חדרים הרי-זה יפעל פעולתו בעולם הזה הגשמי כו'.
 
 
 
אח"כ צוה לנגן ניגון הכנה, ניגון ד' בבות לאדה"ז ו"ניע זשוריצי חלאפצי".
 
 
 
בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אד"ש שילכו בשמחה ובטוב לבב לקבל פני משיח צדקנו, שאזי יהי' "ה' אחד ושמו אחד", "והיתה לה' המלוכה", ואזי יצעקו אפי' בשפת אוה"ע, מתוך שירה ושמחה (כ"ק אד"ש החל לנגן:) "ניעט ניעט ניקאווא".
 
 
 
טרם צאתו החל כ"ק אד"ש לנגן שוב ניגון הנ"ל.
 

גרסה אחרונה מ־02:02, 15 בנובמבר 2007

יום ו', עש"ק פ' בראשית

בשעה 1:00 החל כ"ק אד"ש לקבל אנשים ליחידות, להלן ר"ד ממה שאמר לכו"כ (מפי השמועה):

כ"ק אד"ש שאל א' אם קיבל רשות מאשתו לנסיעות שעושה, וענה שקיבל כבר רשות ונוסע על-סמך זה י"ב שנה, ואמר לו כ"ק אד"ש: תש"מ היא שנה חדשה וצריכים רשות מחדש...

ושאלו כ"ק אד"ש מדוע נכדיו (שמתחת לגיל בר-מצוה) אינם כותבים פתק לבד, ומסר לו כ"ק אד"ש מעטפות על-מנת שישלחו מכתביהם על-ידי המזכירות.

לילד א' לוי אמר כ"ק אד"ש שהיות וכתוב על שבט לוי "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", על כן כשיגדל יהי' רב ותהי' לו קהילה וישפיע גם על הקהילה (נוסח אחר: יידע כיצד לפסוק בשאלה).

בשעה 5:00 נסתיימה היחידות. כשיצא כ"ק אד"ש ראה א' עומד על-יד המזכירות ושאלו אם רצה להכנס ליחידות ולא הניחוהו? וכשלא ענה שאלו כ"ק אד"ש אם יש לו פתק עבורו, ולא הי' לו, וחייך כ"ק אד"ש ואח"כ הלך לביתו.