כ"ג שבט תשמ"ח

מתוך יומן 770
גרסה מ־21:25, 25 בינואר 2008 מאת יומן-770 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

יום חמישי, כ"ג שבט

במשך הלילה והיום המשיכו לזרום עוד המוני חסידים מכל העולם ומדברים שלקראת שבת מתכננים עוד רבים מאוד להגיע.

הבוקר נתלה מודעה ב-770, בה נכתב סדר התפילות בבית, דהיינו, באיזה שעה יתפללו שחרית, מנחה וערבית. במודעה גם נכתב אודות סדר האותיות שיכנסו לתפילות. סדר זה נערך כפי ראות עיניהם של האחראים, ועפ"ז – מכל אות ניתנה האפשרות לכשישים-שבעים איש לזכות וליכנס פנימה, שכן אולם התפלה בבית אינו גדול כדי להכיל יותר מ-100 איש, ואילו קהל אנ"ש (ששמותיהם מתחילות באותה האות) גדול בהרבה יותר, ולכן קבעו שחייבים להופיע מינימום כמחצית השעה קודם שעת התפילה ואז כל אחד מקבל מספר, ומהמספרים עושים הגרלה. זכית – נכנסת. כמובן שבעל המספר חייב להיות בעל שם שהאות הראשונה שלו זכאית לאותה התפלה.

כוחות משטרה (כולל פרשים) חגו מסביב לבית ושמרו על הסדר. בעיקר כאשר מפעם לפעם הייתה מתעוררת תגרה מילולית בין אדם שמבקש ליכנס לבין ועד המסדר שמונע ממנו...

שחרית הי' ב-10:15. לתפילה זו כבר הי' רמקול שהשמיע את קולו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א ב-770, הי' מפחיד לשמוע את קולו החלש של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והיו קטעים שנעצר בהם הי' בולט, במיוחד ב"הושיענו" לפני "ברוך שאמר" שאמר במקום "אמן הללוי-ה" "אמן והלל לה'", והמשיך "אוי כל הנשמה" ונעצר לכמה שניות ואח"כ המשיך "תהלל וגו'" וחזר שוב בשקט "כל הנשמה וגו'", וכן בכמה קטעים לפעמים נעצר, וקולו בכלל הי' קצת רועד ופעמים הי' נשמע כעין בכייה. אמירת הקדישים הייתה בדרך כלל בשקט, כשמפעם לפעם היה כ"ק אדמו"ר שליט"א נעצר מחמת בכי חנוק... אך בדרך כלל זכינו לשמוע הכל. הקהל ב-770 הקשיב בדומיה גמורה. הס הושלך בביהכנ"ס בעת התפילות, וההרגשה הייתה מאוד כואבת.

בקריאת התורה היום כבר זכו לגרום נחת רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א. נחת אמיתי. היה זה כאשר ארבע בנות של תושבי השכונה זכו להיקרא באותו היום ע"ש הרבנית חי' מושקא. אחת מהבנות נולדה עוד ביום שני, אלא שהורי' לא הספיקו לתת לה שם באותו היום, וכך זכתה אף היא להיקרא על שמה של הרבנית נ"ע.

אפיזודה מעניינת ארעה עם אחת מהן, בתו של ר' מיכאל גורארי'. כיון שסבתו קרוייה בשם "חי'ה", נמנע איפוא מלתת שם זה לבתו, ורצה רק את השם השני, "מושקא". אך כשהרב דוד רסקין (שקרא בתורה במנינו של כ"ק אדמו"ר שליט"א) הגיע לפיסקא "ויקרא שמה בישראל" – לא היסס לרגע, ומתוך התרגשות שניכרה על פניו לא התייחס לדבריו של אבי הבת, והעניק לה תיכף את השם "חי' מושקא", כמו לכל הבנות שקדמו לה. וכך גם ב"מי שברך" קראה בב' השמות הנ"ל, ללא הבחנה משאר הבנות. וזאת, אף על פי שאבי' אמר לו בפירוש לקרוא לה רק בשם "מושקא".

מובן שאבי הילדה נקלע למבוכה, השם כבר ניתן, ואילו הסבתא חי'... תרתי משמע! בצר לו פנה לרבנים ושאלתם מה לעשות? והשיבו לו שאת השם אין להשיב, וכל שנותר לו הוא ללכת לסבתא ולבקש ממנה מחילה על העוול...

אחרי התפילה שוב ניחמו גם אלו שעמדו מחוץ לבית.

בניחום האבלים בכלל באים רבים מאוד מבחוץ, מכל השכונות החרדיות, כגון בורו פארק, פלטבוש וכו', ובראשם הרבה מאוד אדמו"רים וגדולי הרבנים באמריקה. הקהל שרוצה לנחם אבלים אחרי כל תפילה הוא עצום, והוכרחו להשתמש בשוטרים המעמידים מחסומים סביב הבית של כ"ק אדמו"ר שליט"א, ומשליטים סדר בכניסה פנימה.

מנחה הי' לערך ב-3:15, וגם תפילה זו נשמעה ב-770. אחרי מנחה שוב נכנסו לנחם.

בין היתר הגיע הרה"ג אהרן סולבייצ'יק משיקאגו וכ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר איתו, התוכן הי' בעיקר שמשיח צריך להגיע ושאז יהי' תחיית המתים, שתחיית המתים זהו נשמות בגופים דווקא, ולא כמו במ"ת נשמות פורחות, וזהו החידוש הגדול ביותר עד שהתורה אומרת שזהו חידוש, וזה יכול להיות בתוך השלושים והשבעה ואפי' בתוך הג' ימים. ואפי' מיד ממש, "און שרעק זיך ניט", שגם התורה לא נבהלת לומר כך.

אח"כ הרב סולבייצ'יק ביקש ברכה עבור א' מנכדיו, כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל האם זה אותו שכבר כתבת לי אודותו, הוא אמר שזהו אחר ואמר שהוא "הצדיק'ל קינד". כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שיהי' לו בחדר צדקה פושקע שצדיק וצדקה זה מתאים ובירכו.

כן נכנס האדמו"ר מקרלין שליט"א, כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח ואמר שלאבל אסור לקום אפי' בפני נשיא ואמר שזה הפתיחה שלי, אח"כ האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית ע"ה הייתה. בתחילה כ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו שהוא לא רגיל לספור אבל היות ושאל אמר שבאדר היא תהי' בת פ"ז. והוא שאל ממה זה קרה הפטירה ובתחילה כ"ק אדמו"ר שליט"א לא ענה, אח"כ שאל שוב וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שזה הי' ענין פנימי, ובכלל ההסתלקות של צדיקים זה ענין פנימי למעלה וכו'.

כן הגיע הרה"ג הרב דוד ליפשיץ שליט"א אבד"ק סולבאק, וכ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח איתו מספר דקות. כשהזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את המילים "הקיצו ורננו שוכני עפר" היה קולו חנוק מבכי.

היום יצאה שיחת הקודש של כ"ק אדמו"ר שליט"א – אתמול אחרי תפילת מנחה – מוגהת בתוספת הערות בשולי הגיליון. מאוחר יותר גם נתקבלה הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח ולפרסם את הדברים בכל אתר ואתר. כמובן שהכל פלפלו ולמדו בשיחה זו שהייתה דיוטגמה חדשה.

במעריב היו בכיות בקדיש שלאחר "עלינו לשבח" במילים "ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמיה דקודשא בריך הוא", ועד סוף הקדיש היה הקול חנוק.

בניחום אחרי מעריב הי' מר דוד צ'ייס (מידידי ליובאוויטש). הנ"ל אמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא רוצה להקים קרן של מוסדות לזיכרון הרבנית ע"ה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שזהו ענין חיובי ביותר. הנ"ל שאל האם להתחיל להתעסק בזה אחר השבעה וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה לו שיתעסק בזה מיד.

האדמו"ר מקרלין הנ"ל הי' גם במעריב ואמר כמה מילים בענין ההסתלקות, ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א שהלשון הסתלקות לגבי הנפטר הוא על דרך הלשון "אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין", ע"פ המבואר שצדיקים דומים לבוראם.

היום הגיעה מארץ הקודש אחייניתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והרבי שליט"א דיבר עמה במשך כשעה לערך.

במשך היומיים האחרונים חולק הש"ס במשניות בערך כ-15 פעם. וכן חולק כל הש"ס – גמרא, על מנת לסיימם בתוך ה'שבעה'. גם ספר התניא נחלק לפי פרקים ללומדו בתוך ה'שבעה'. בערב נאסף כסף מכל אנ"ש והתמימים שי' לקנות סטים של משניות לע"נ הרבנית, ובכסף שנאסף נקנו כבר למחרת כ-30 סטים של משניות.



אודיו: