ז' סיון תשנ"ג

מתוך יומן 770
גרסה מ־00:56, 26 באוקטובר 2007 מאת יומן-770 (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | צפו בגרסה נוכחית (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יומן 770

יום חמישי - ב' דחג השבועות

כ"ק אד"ש מה"מ לא יצא גם היום לתפילות שחרית ומוסף, וקריאת התורה התקיימה ב'זאל הקטן' (למעלה), והדלתות היו פתוחות גם בתפילת מוסף וברכת כהנים.

בשעה 1:30 נודע ע"ד 'תפילת מנחה "נאו"', וכ"ק אד"ש מה"מ נכנס כעבור דקות ספורות, לקול שירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". בסיום התפלה יצא אל המרפסת וכל הקהל יחדיו החלו שוב לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", כרגיל בכגון דא. כ"ק אד"ש מה"מ הי' 'אויפגעלייגט', סידר את כובעו בידו הק', כשאוחז בעיני הכובע ובאחורי הכובע ומזיזו לכאן ולכאן. לאחמ"כ החל לעודד בתנועות ראשו הק' בחזקה, ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה, משך דקה ומחצה ואח"כ סימן לסגירת הוילון.

בהתאם לקריאת גבאי בית הכנסת (כפי שפורסמה ע"ג מודעות) נאסף כל הקהל בשעה 6:00 בערב לאמירת תהלים בציבור, "ברוב עם". הש"צ, הרב לוי יצחק שפירא, ניגש לעמוד, ובשברון לב קרא את התהלים. בהגיע הקהל לקאפיטל צ"ב אמרו יחדיו פסוק בפסוק, ולאחר שסיימו התהלים הכריז כל הקהל ג"פ 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'.

עם סיום אמירת התהלים התיישב הקהל ל'התוועדות חסידים', בה ניתנה לקהל הזדמנות (נוספת) ללמוד בקונטרס החדש שיצא לאור לחג השבועות. מגיד-השיעור היה השיעור הרב הרב יוסף שי' העכט, ולאחמ"כ ניגנו כל עשרת הניגונים שלימד הרבי, והכל המתינו בצפי' לצאת כ"ק אד"ש מה"מ להתוועדות (באיזה אופן שיהי' - גלותי או גאולתי).

אלא שהזמן עשה את שלו... וכאשר שעת יציאת החג כבר חלפה מזה זמן, הבינו כי גדלו הציפיות מהמציאות וכ"ק אד"ש מה"מ לא יצא להתוועדות...

לאחר מכן נודע שבשעה ששאלו את כ"ק אד"ש מה"מ ע"ד לצאת להתוועדות לעניית לחיים וכו', עצם כ"ק אד"ש מה"מ עיניו ולא השיב דבר.

[תזכורת למי שלא מבין פשרם של דברים - בהתוועדות אחרון של פסח, למי שזוכר, יצא כ"ק אד"ש מה"מ לקהל לעניית 'לחיים'; והתקוה היתה כי היום ישנה הדבר, ואף ביתר שאת...].

בשעה 9:24 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד, וכשניות אחדות היו כולם מסוקרנים לדעת האם זו השתתפות בהתוועדות... עד שהורם המסך בחדר המיוחד והש"צ פתח בתפילת 'והוא רחום'...

בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, הביט על 'המבדיל', הרב יוד'ל שי' קעלער, כל זמן אמירת ההבדלה, ולאחמ"כ, במשך כל הניגון 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', הביט כ"ק אד"ש מה"מ למולו, ולסיום סימן לסגירת הוילון. הגילוי נמשך 3 דקות ו-20 שניות.

קבלת פנים לאורחים ועצרת זכרון ליום השלושים של הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב זצ"ל

בשעה 11:00 לערך התיישבו קהל אנ"ש והתמימים סביב שולחנות ערוכים, למסיבת ה'קבלת פנים השנתית' שנערכת מטעם אגו"ח העולמי, כשהכינוס השנה הוקדש כולו למלאות שלושים להסתלקות יו"ר אגוח"ח - הרב חדקוב ע"ה.

מנחה הכינוס, הרב דוד שי' רסקין (חבר אגוח"ח) הזמין את הרה"ח הרב דובער שי' גורביץ (ליאון, צרפת) לומר את קאפיטל צ"ב, ובסיומו הכריזו ג"פ 'יחי'. לאחמ"כ הוזמן הרב שמואל דוד שי' רייטשיק (חבר באגו"ח) ללמוד כמה סעיפים מהמאמר הטרי שיצא לשבועות.

אח"כ הוזמן בנו של היו"ר, הרב שלום ישראל שי' חדקוב, לסיים את כל ה'ששה סדרי משנה' שנלמדו ע"י כל השלוחים לזכרו של אביו ע"ה.

לאחמ"כ הוזמן לנאום הרב ניסן מינדל שי' (חבר אגוח"ח והמזכירות).

בין נאום לנאום ניתנה הפסקה "ליתן רווח בין פרשה לפרשה" והקהל ניצל זאת בהתלהבות בנגנו 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', ובהזדמנות נאותה זו מחו שוב על דברי הבלע והפגע במלך המשיח, כפי שהתפרסמו בראיון עתונאי ביו"ד שבט, ושוב התבקש האחראי לדבר לבקש בפומבי מחילה מכ"ק אד"ש מה"מ...

אחר כך הזכיר הרב רייטשיק כי ישנו משקה מכ"ק אד"ש מה"מ ששלח ל'מסיבה' זו. לאחר מכן הוזמן האורח שהגיע במיוחד לדבר אודות פועלו הרב של הרב חדקוב - הרב דוד שי' הולנדר. להלן תמצית דבריו:

"הגעתי הנה כדי לקיים מצות הכרת הטוב. הייתי מאלה ש'כסדר' נתקלו בסיטואציות מיוחדות והתייעצו עם הרב חדקוב זצ"ל איך להתנהג בענינים הנוגעים לכלל, בין אם היה זה ביום ובין אם בלילה, כשבהרבה פעמים שמעתי על הטלפון איך שהרבי מקשיב ואומר לו מה לומר... ע"כ באתי היום להכיר טובה.

"זכורני הזמן שחדקוב הגיע לראשונה לארה"ב בזמן הכי קשה.

"הי' זה כאשר בצד השני [של העולם] הי' חורבן איום ונורא, והוא, המזכיר, מהיום שהגיע לא נח, ואמר: שם עושים חורבן וכאן צריך לבנות! עליו אני קורא 'צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, שנא' ילכו מחיל אל חיל', הוא הי' 'חייל' יומם ולילה ועבד נאמן לרבי שליט"א...

"ברצוני לספר סיפור שיש בו מעט מוסר לנדו"ד: הי' זה בירושלים, ברחוב ידוע של עניים נשבר המקוה באמצע החורף והוכרחו לתקן אך כסף לא הי', ובאין-ברירה קרא הרב לכמה מתושבי השכונה, לטכס עצה מה לעשות. א' מהקהל אמר לרב שיש כאן בשכונה מאן-דהוא שאפשר לומר עליו שהוא גביר, אלא שהוא קמצן גדול מאוד... השיב הרב: יודע אני שהוא אף פעם לא נותן, אך אעפ"כ צריכים ללכת אליו. וכך עשו. חברי המשלחת, ואיתם הרב, פנו אל בית הגביר, ולשמע הדפיקות, פתח בפניהם את דלת ביתו ושאל למבוקשם. פנה הגביר לרב ואמר: אתה הרי נחשב לרב פקח מאוד, והרי יודע אתה כי אני קמצן גדול - א"כ למה באת הנה? אמר לו הרב: יודע הנני! אלא באתי לומר לך כי אתה הלא סוחר חכם, וכאשר תישאל למעלה לאחר ה-120 מה עשית בנוגע למקוה שנשבר בשכונה שלך, ומדוע לא עזרת להם, תתרץ: לא בקשו ממני - לכן באתי לקחת ממך את התירוץ...

"ובעניננו - הרב חדקוב תבע ודרש מאיתנו לפעול ולעשות יותר ויותר. הוא לקח מאיתנו את התירוץ...

"ואסיים במאמר חז"ל: איתא שבשעה שה' אמר 'אנכי ה' אלוקיך', אמרו אוה"ע לכבוד עצמו הוא דורש; כיון שהגיע לכבד את אביך, חזרו והודו. ולכאורה מדוע דוקא בדיבור זה ראו שהקב"ה לצידם? אלא, הגויים הבינו שסוד הכח היהודי הוא המשך הדורות, הדא הוא דכתיב 'כבד את אביך', שעי"ז יוכל להיות המשך לדורות הבאים; ולפיכך נאספנו היום.

"ולא באתי לומר שבחים, אלא בנוגע שצריכים להמשיך בדרכו בהרבצת התורה. והשי"ת יביא רפואה שלימה לרבי שליט"א במהרה אמן".

הרב באמזער, כקודמו, סיפר אף הוא על הקשר האישי שלו עם הרב חדקוב, תוך כדי שמפליא בשבחו "ששינה מהלך חייו לגמרי", ובכלל, במשך 12 שנים האחרונות הייתי בקשר אתו, נהגתי לבוא אליו פעמיים שלוש בשנה לשיחות ארוכות, כשבאותו זמן הי' מנתק את עצמו מהעבודה וכל כולו הדריך והשפיע עלי, וע"י שהשפיע על נשמתי - השפיע גם על מושפעיי...

"שמעתי פעם שתלמיד מובהק צריך לקרוע קריעה על רבו. הייתי נוכח כשנפטר ר"י יצחק אלחנן, וקבוצה של תלמידים באו להרב סולבייטשיק ע"ה ושאלו באם לקרוע קריעה והשיב: "הדין הוא שעל רבו מובהק צריך". נענו התלמידים ואמרו שהם לא יודעים ברור בהנוגע לפועל - לקרוע או לא? והשיב: "כן, אבל מי? א תלמיד מובהק!" שאלתי אותו מה הפי' תלמיד מובהק: שלמד ממנו הרבה תורה, רוב חכמתו? וענה: לא! תלמיד הוא זה שלקח הטבע של רבו ולמד דרך חייו והשקפתו - זהו תלמיד מובהק. כן הוא בנוגע לרבי שליט"א ולרב חדקוב ע"ה - ששינו את טבעי...

"ולדוגמא:

"לפני כ-10 שנים שהיתי בביה"ר רחוק מברוקלין. עברתי שם ניתוחים קשים, והרב חדקוב הרים אלי טלפון ואמר לי: 'הרב באמזער, מה חושב אתה, שאתה נמצא באותו מקום רק בשביל 'ניתוח' - לא! הרבש"ע רוצה שתהי' גם בשביל משהו אחר, שכן בשביל ניתוח גרידא יכולת לעשות זאת כאן בבי"ר קרוב, ומדוע נסעת לשם?!' השבתי, שנסעתי כי שם יש מומחים לדבר זה. אך חדקוב בשלו: 'לא, חייב אתה למצוא מדוע הרבש"ע שלח אותך דווקא לשם!'

"הדבר היה בזמן חג הסוכות, ועברתי מחדר לחדר לראות באם ישנו עוד יהודי בבית הרפואה, עד שמצאתי יהודי אחד בשם גרינברג ואמרתי לו אשר אני ראבאיי ובאתי לברכו ב'א גוט יו"ט'. לשאלתי היכן הוא גר והאם נוהג ללכת לביהכנ"ס, השיב אשר זה 50 שנה שלא 'מבקר' בביהכנ"ס, זולתי יו"כ. "ומתי ברכת פעם אחרונה על לולב ואתרוג", שאלתי. ע"כ השיב שלא זכור לו שפעם עשה כדבר הזה בכלל. לאחר ששכנעתי אותו לברך על הלולב ולקיים מצוה שתעזור לו בודאי בבריאות, הבאותי לו הלולב, ובעת הברכה נגרו מים מעיניו. לאחר סוכות, כשחזרתי הביתה, 'עניתי' לחדקוב - יודע אני מדוע הרבש"ע שלח אותי לשם... למותר לציין כי מיני אז החל היהודי הנ"ל לשמור כשרות במטבח ונעשה לשומר מצוות בכלל.

"סיפור זה שינה כל השקפת חיי, ומאז חושב אני בכל מקום שאליו אני מגיע: מה הביאני הלום?!

"יהי זכרו של הרב חדקוב ברוך, ישאר חקוק בזכרוני לנצח, ושיהי' "א גוטער בעטער" לרבי שליט"א ולכולם".

לאחמ"כ דיבר הרב מיכאל שי' קרעמער, חתנו של חדקוב, שדרש בשמו של הנפטר, כשבכל שם מרומז וטמון ענינו ופועלו הרב.

המנחה, הרב רסקין, חתם בדברי נעילה, ואמר: א' מהענינים שהרב חדקוב הי' 'קאך' בהם, הי' 'תהלוכות', ונהג להכנס ולתת לרבי דיווח מפורט; וזה א' מהענינים שמבקשים מכל הממונים - לרשום דו"ח! כי היו ידיעות משמחות שקיבלו בכבוד גדול אפי' אלו שדברו בעניני משיח, ואף בקשו מהם לבוא שוב ושוב...

וה' יעזור שכמו שעומדים אנו עתה לאחר שבועות, שירדו כל הענינים לפועל ממש - שהרבי יהי' בריא ממש עכשיו ויביאנו לגאולה האמיתית והשלימה, נאו!