הבדלים בין גרסאות בדף "י' תשרי תשכ"ד"

מתוך יומן 770
 
 
שורה 7: שורה 7:
 
אחרי מעריב והבדלה התחיל הרבי לשיר "הושיעה את עמך" ואחר עלה לחדרו. כעבור כמה דקות יצא מחדרו כשהוא מלווה את אמו הרבנית עד לדלת, שם נעמד ללוותה במבטו עד שהסתובבה לרחוב קינגסטון. הקהל שמסביב, לערך 300-400 איש, נעמד דום. מה נהדר לראות כל זה.
 
אחרי מעריב והבדלה התחיל הרבי לשיר "הושיעה את עמך" ואחר עלה לחדרו. כעבור כמה דקות יצא מחדרו כשהוא מלווה את אמו הרבנית עד לדלת, שם נעמד ללוותה במבטו עד שהסתובבה לרחוב קינגסטון. הקהל שמסביב, לערך 300-400 איש, נעמד דום. מה נהדר לראות כל זה.
  
התמימים מהקבוצה נסעו לדירה בה התאכסנו, היא דירתו של הרב משה לייב רודשטיין ברחוב רוג'רס אווניו. לאחר שסעדתי חזרתי ל-077 וראיתי את הזקנים יורדים מהסעודה בקומה השניה ואת הרבי יורד לחדרו. מספרים שבסעודה הזו דיבר הרבי עם הרב שמואל לוויטין על המנהג לומר "גוט יום טוב" במוצאי יום-הכיפורים. גם דיברו הרבה על אתרוגי יאנובער והמקור לאתרוגים אלו.
+
התמימים מהקבוצה נסעו לדירה בה התאכסנו, היא דירתו של הרב משה לייב רודשטיין ברחוב רוג'רס אווניו. לאחר שסעדתי חזרתי ל-770 וראיתי את הזקנים יורדים מהסעודה בקומה השניה ואת הרבי יורד לחדרו. מספרים שבסעודה הזו דיבר הרבי עם הרב שמואל לוויטין על המנהג לומר "גוט יום טוב" במוצאי יום-הכיפורים. גם דיברו הרבה על אתרוגי יאנובער והמקור לאתרוגים אלו.
  
 
עמדתי ליד המעלית ולאחר כמה דקות יצא הרבי באופן פתאומי מחדרו. הרבי הסתכל עליי כאילו רצה לומר משהו, הסתכל שוב והמשיך ונכנס לבית-המדרש הקטן. כשראיתי שהרבי נכנס לזאל הקטן קפצתי לרגע למזכירות להודיע שכפי הנראה הרבי רוצה להתוועד. במזכירות ישבו אותו זמן הרב חודקוב, שחיכה לרבי שייסע לביתו, והרב שלמה שי' מיידנצ'יק. הערתי להם בבהילות: "התוועדות!". מיידנצ'יק אמר בהומור לרב חודקוב: "בערקע'ס ליצנות" ואכן הם נשארו לשבת שם עד לסיום המאמר...
 
עמדתי ליד המעלית ולאחר כמה דקות יצא הרבי באופן פתאומי מחדרו. הרבי הסתכל עליי כאילו רצה לומר משהו, הסתכל שוב והמשיך ונכנס לבית-המדרש הקטן. כשראיתי שהרבי נכנס לזאל הקטן קפצתי לרגע למזכירות להודיע שכפי הנראה הרבי רוצה להתוועד. במזכירות ישבו אותו זמן הרב חודקוב, שחיכה לרבי שייסע לביתו, והרב שלמה שי' מיידנצ'יק. הערתי להם בבהילות: "התוועדות!". מיידנצ'יק אמר בהומור לרב חודקוב: "בערקע'ס ליצנות" ואכן הם נשארו לשבת שם עד לסיום המאמר...

גרסה אחרונה מ־03:31, 8 בינואר 2008

שבת קודש, יום הכיפורים

שחרית בעשר. שרו "האדרת והאמונה" הן קודם פסוקי-דזמרה והן בחזרת הש"ץ. ב"ואנחנו כורעים" הרבי ממש מפיל את עצמו עד ששומעים את המכה ברגלים מהרצפה. לאחר הכריעה הרבי מרים עצמו מבלי להחזיק בכיסא. לכריעה השניה, ב"והכוהנים", הוא כבר מחזיק בידו בהרמה בכיסא. כך גם בפעמים הבאות. בכריעות האחרונות הרבי החל לכרוע וקם עוד לפני שהחזן התחיל לומר "והכוהנים". כשהגיעו ל"כאוהל הנמתח" נענע הרבי בראשו שיתחילו לשיר וכן ב"כי אנו עמך". לאחר מוסף עלה לחדרו לשעה בערך.

מנחה ב-5:20. את ההפטרה אומר הרבי בלחש וניכר שהוא מתאפק מלבכות. בתפילת לחש של נעילה בכה מאוד. חיכו מעט ושמעו את הרבי בוכה בקול חלש. במארש שלפני התקיעה עודד בידו שישירו חזק ופתאום הסתובב לקהל וסימן בידו שישירו יותר ויותר חזק. והנה בפתאומיות הוא עולה על כיסאו ומעודד את השירה בכל התוקף. פניו הק' ממש מאירות. אחרי שהרבי יורד מהכיסא תוקעים וממשיכים בקדיש.

אחרי מעריב והבדלה התחיל הרבי לשיר "הושיעה את עמך" ואחר עלה לחדרו. כעבור כמה דקות יצא מחדרו כשהוא מלווה את אמו הרבנית עד לדלת, שם נעמד ללוותה במבטו עד שהסתובבה לרחוב קינגסטון. הקהל שמסביב, לערך 300-400 איש, נעמד דום. מה נהדר לראות כל זה.

התמימים מהקבוצה נסעו לדירה בה התאכסנו, היא דירתו של הרב משה לייב רודשטיין ברחוב רוג'רס אווניו. לאחר שסעדתי חזרתי ל-770 וראיתי את הזקנים יורדים מהסעודה בקומה השניה ואת הרבי יורד לחדרו. מספרים שבסעודה הזו דיבר הרבי עם הרב שמואל לוויטין על המנהג לומר "גוט יום טוב" במוצאי יום-הכיפורים. גם דיברו הרבה על אתרוגי יאנובער והמקור לאתרוגים אלו.

עמדתי ליד המעלית ולאחר כמה דקות יצא הרבי באופן פתאומי מחדרו. הרבי הסתכל עליי כאילו רצה לומר משהו, הסתכל שוב והמשיך ונכנס לבית-המדרש הקטן. כשראיתי שהרבי נכנס לזאל הקטן קפצתי לרגע למזכירות להודיע שכפי הנראה הרבי רוצה להתוועד. במזכירות ישבו אותו זמן הרב חודקוב, שחיכה לרבי שייסע לביתו, והרב שלמה שי' מיידנצ'יק. הערתי להם בבהילות: "התוועדות!". מיידנצ'יק אמר בהומור לרב חודקוב: "בערקע'ס ליצנות" ואכן הם נשארו לשבת שם עד לסיום המאמר...

חזרתי לזאל הקטן ושם ראיתי את הרבי מתיישב ליד שולחן מלא ספרים וקצת מלוכלך. הרבי הוציא את המטפחת והחל לומר מאמר חסידות.

בבית-המדרש היו באותה עת כשבעה-שמונה איש בלבד. מאיר הארליג קפץ מיד מעל השולחן ונעמד מול הרבי. היה שם בחור אחד בשם בראנדעל, שישב בפינה. הת' ישראליק פרידמן היה אף הוא עם עוד שני תמימים, אחי הת' נתק'ע והת' זיסל פיקארסקי שהיו בחדר הסמוך. הת' שלום ישראל חודקוב רץ מיד לתאו להביא טייפ קטן (אולי הספיק להקליט שמונה דקות אחרונות). התמימים מתחילים לרוץ לביהמ"ד מכל המקומות. המאמר ארך כ-12 דקות. הוא התחיל כשש דקות לפני השעה 11 בלילה עד 11:08 שאז יצא הרבי וחזר לחדרו.

ב"ה שהייתי בין היחידים שהיו בהתחלה אבל תוך 5 דקות היה כבר די מלא. פשוט לא האמנתי למראה עיניי שאני עומד 50 ס"מ מהרבי, ליד השולחן. חשבתי שאני חולם או משהו כזה. המאמר התחיל "להבין - דאס איז אַ מאמר פון אַלטען רבין פון ביכל תקס"ב פון [=זהו מאמר של אדמו"ר הזקן מ'ביכל' תקס"ב מ-] מוצאי יום כיפור - להבין החילוק פון קיום תורה און מצווה פון דורות קדומים ביז די היינטיקע דורות, וואס ביי זיי איז דאס גיווען מלמעלה למטה און היינט איז דאס דא למטה [= החילוק בין הדורות הקודמים לדורות שלנו, שאצלם זה היה מלמעלמ"ט והיום זה למטה]". אינני זוכר בדיוק אבל נדמה לי שכך זה היה. הרב י.כ. לא היה בהתחלה והחזרה הייתה קשה, אבל ישראל פרידמן היה ובזכותו היה יותר קל.

כעבור כמה דקות יצא הרבי מחדרו, נכנס לרכבו ונסע עם הרבנית לביתו. הרבנית נוהגת.