ו' סיון תשכ"ו

יום ד' ו' סיון א' דחג השבועות: בא הבקר בשעה 10:05, בדרך הלך מאוד מהר. ירד להתפלל 10:10, ירד עם הסידור והתניא. הביט בתניא לפני ב"ש, בקריאת התורה מפני זה אמר אקדמות. באנכי הסתובב קצת והביט כל רגע בצד שעומד שם, והביט כל רגע לצדו, וכך גם בשבת זכור. לפני זה הביט על בעל קריאה, נגמר התפילה 12:30. אחרי התפילה הי' חזרה. הכניסו לאד"ש קפה ועוגה, אני אכלתי הסעודה החלבי למעלה. בשעה 1:45 עלה אד"ש להסעודה, מיד שעלה שם סידורו ואח"כ הלך ליטול ידיו, ואח"כ ביצע המוציא. הרים את החלות למעלה עם שני הידים, אח"כ נטלו הזקנים ידיהם.

אח"כ שאל רש"ג אצל נעשה ונשמע כתוב יחידיו (?) וענה אד"ש: שם בהר סיני הי' הר על כולם, שיהא ביחד, גם שאל: למה הי' צריך הקולות וברקים. במרק ניגש ר' זלמן דוכמאן וביקש לחיים מר' שמואל לוויטין שימזוג לו משקה לבן, ורש"ל מזג לו יין. שאל רז"ד למה יין פוטר את המשקה? וענה לו אד"ש: שזה טפל - המשקה - והיין עיקר! ואמר רז"ד כעת שומע דברים... אמר לו אד"ש: אצלכם זה השאלה שהמשקה הוא העיקר! ... ואד"ש חייך, ואח"כ אמר שבא היום מפני שזה הבעש"ט הקדוש. אח"כ אמר רז"ד שרוצה שיתן לו רש"ל מפני שהוא לוי וגם אד"ש מצד אמו, וסיפר רז"ד שבשנת תשי"ב (תשכ"ב) אמר לו אד"ש שילך ליטול ידיו, ואמר לו אד"ש: שכתוב בחומש ברש"י בהעלותך, שכך היו צריכים גם הישראלים ליטול ידיהם של הכהנים, אלא הישראלים עושים שלוחים את הלוים, והמשיך אד"ש: אם אתם לא נוטלים ידיהם אז חסר בי.

אח"כ אמר רז"ד, שכל הרביים היו בהאמיל. והתחיל לחשוב ואמר שהמגיד הזווג השני שלו היה בהאמיל. שאל אותו אד"ש: הי' לו זווג שני? והתחיל לספר, ואמר: אתם - ז"א עלי, שאנו - לא צריך לשמוע. ושאל אותו אד"ש: האם חמיו הי' בהאמיל? אמר לו רז"ד, שזה שמע מהסבא למרדכי יואל, ואז לא שומע אז (אודות) חמיו. ודברו [נדמה לי אתמול] כשהי' אדמו"ר הרש"ב על דאטשע, הי' חוזר בשבת בבקר חסידות. ואד"ש שאל אותם: האם הם זוכרים אם חמיו הי' אומר בבקר בשבת? ואמר אד"ש שחמיו הי' אומר ברוסטוב בדאטשע. אתמול גם דיברו שהרש"ב לא ראו שאומר תיקון שבועות.

היום דיברו בענין שהרש"ב וגם המהר"ש, היו צריכים ללכת לאיזה פארק, ושם היו מורכחים ללכת בגילוי ראש, והמהר"ש שהי' שם הלך עם "פארוק" פאה נכרית, ור' ישראל סלנטר הלך בגילוי ראש. וגם בזמן הרש"ב שהי' עם ר' חיים עוזר, והרש"ב הלך עם פאה נכרית, ור' חיים הלך בגילוי ראש.

אח"כ התחיל ר' יצחק חורגין לדבר שצריכים שכל הקליפות.. וגם הרבנים הם לא רבנים.. התחיל לפטפט כעשרה רגעים, אמר לו אד"ש שיגיד לחיים. אחז את הכוס ואמר שהרבי שיהי' השליט על העולם וכל המתנגדים שלא יהיו! אמר לו אד"ש באמצע: לחיים ולברכה! והרבי חייך. בערך גמרו לאכול 3:30. נכנס למנחה 3:40. בשעה 5:30 יצא התהלוכה לבארא פארק, ושוטרים שמרו כל הדרך, חזרנו מהדרך 10:50. כשבאתי מהתהלוכה כבר אחזו למעלה בפירות.

דיברו בענין הקדמות למה לא אמרו את זה בליובאוויטש, מפני שלא הי' כתוב בסידור של אדמה"ז. אד"ש שאל את ר' זעליג סלונים: אם אומרים את זה בירושלים? ואמר שהמנין הראשון אמר, אבל השני יש קנאים (חסידים) ולאו מרשים להגיד. ושאלו את אד"ש אם הרש"ב הי' אומר? ענה: שאדמו"ר הרש"ב לא התערב בעניני בית הכנסת, כך אמר לו חמיו. ושאלו אם אביו הי' אומר הקדמות? ענה שבזמן אחרון אמר אביו על הבימה בקול בכי' והתעוררות (הלא המילים מאוד טובים) שהי' השעה כשורה לזה. ודיברו כולם בענין עם צריכים להגיד אקדמות, אבל כנראה מאד"ש שצריכים להגיד.

אח"ז דיברו מהראגאטשובער שהי' אומר שצריכים להגיד, ור' זעליג סלונים סיפר שהראגצובער אמר שכלם ידעו חסידות אדה"ז ואדמוה"צ ור' אייזיק, והשאר לא ידעו האותיות... והרבי שמע וחייך. ואד"ש סיפר שפעם אמר אדמו"ר הרש"ב חסידות ולא הבין, אז אמר ע"ע שהצ"צ בירך אותו בנגלה ולא בחסידות! ואמרו הזקנים שהצ"צ גם בירך אותו שיהי' יר"א ולמדן, ואח"כ אמר אד"ש שהגאון מווילנה אמר שצריכים להגיד רות ואקדמות.

בבקר דברו שבכתבי האריז"ל כתוב שהי' אומרים המזמור לדוד שלפני לכו נרננה, אחד בשדה ואחד בבית. ואד"ש שאל את ר' זעליג אם אומרים עוד בשדה בצפת או בירושלים? וענה שלא, אלא על המקום שהי' האריז"ל אומר בשדה המזמור לדוד, בנו שם הבית הכנסת. הרש"ג שאל בלילה סתירה, שכתוב בשו"ע ובחסידות שנעשה ונשמע הי' בחמשה בסיון, ובנגלה ידוע שהי' בששה בסיון? וענה אד"ש: "שלא צריכים זעך גריקלען אין די קשיא". ורש"ג שאל אולי אד"ש יענה את זה בהמאמר בשעה שהקדימו? ענה אד"ש: שיש הרבה כאלו מאמרים ולא שואלים הקושיא.

נגמרה האוכל 11:30, בשעה 11:45 הלך הרבי הביתה.