י"ב תמוז תשמ"ב

מתוך יומן 770
יומן 770

ש"ק פר' חו"ב חג הגאולה י"ב תמוז ה'תשמ"ב

הגיע מהספרי' ב-8:30. [לא הבחינו שאד"ש הגיע] כשפתח את הדלת של געה"ת הסתובב והסתכל אל ה'זאל'. ירד לתפילת שחרית ב-10:05. אמר הפטרה דפר' בלק "והי' שארית יעקב" במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו", ומתחילת 'כתר' הסתכל בתהילים לערך פרק ק"ב, ק"ג שדיבר בהתוועדות, עד סיום חזרת הש"ץ (את הסידור הגביה יותר למעלה בסטענדר ושם את התהילים קרוב אליו יותר על הסטענדר ולא אחד על השני).

התוועדות 1:30-7:00. אחרי שקידש שתה רוב כוס. רימז להרב מענטליק שימזוג משקה לכוס הנ"ל. הנ"ל מזג לכוס אד"ש משקה כמעט מלא לגמרי אח"כ אמר לו אד"ש שיחלק המשקה בין המסובים ג"כ. כששרו הוא אלוקינו מחה אד"ש כפיים. כששרו ניגון של אדמו"ר הקודם של י"ב תמוז הורה בידו הק' להגביר השירה. וכן כששרו שיבנה ביהמ"ק ציוה לנגן ניגון הכנה ואדמוה"ז וניזוריצ'י כלפצי ונענע בראשו להגברה. התחיל נייעט נייעט ומחה כפיים במהירות. הי' מאמר ד"ה "עשרה שיושבים". בשיחה אד"ש דיבר על המעלה של לימוד התורה ברבים, שזהו ענין הצדקה, יחד עם לימוד התורה. שיש בזה ענין הכמות והאיכות. כן דיבר על ההוראה מזה שכשבאו לכבוש את יריחו נפלה החומה עד רידתה, שכן יהי' היום. ועוד דבר רואים, שכמו שאז הי' אחד שלקח כסף של קדושה לעניינים אחרים, כן היום. ואמר הרבי, שהנ"ל צריך לומר לפני תלמידיו דברים שאמרתי טעות בידי וכו'. ולבסוף חייך ואמר שנכנסנו לענין שלא היינו צריכים לדבר עליו. אח"כ דיבר על 10 ולא 9, 10 ולא 11 בענין הספי' וכו' וכו'. הי' מאוד באריכות נפלאה וכו'. ובענין ?? אמר שאפי' ה"ציונים" מודים שהכל נס, ו"בגדול זרועך ידמו כאבן", ורק מעט מהם והשמאלנים, הם עדיין אומרים ר"ל כוחי ועוצם ידי. וח"ו לומר כך כי הכל זהו "בגדול זרועך וכו'". וכן הסביר שחוקת זהו צדיקים מה שצריך לעשות. ובלק זהו בע"ת. שזהו ענין "הנה עם יצא ממצרים" שזהו מצרים וארציות. אח"כ תפילת מנחה. קראו בס"ת משיח [כן בבקר]. אד"ש עלה לתורה. אחרי התפילה התיישב לומר פרקי אבות. אח"כ 7:45 התחיל שיבנה ביהמ"ק ובדרכו הורה להגברת השירה. אח"כ הלך לספרי', שרו שיבנה ביהמ"ק ובדרכו הורה להגברת השירה. חזר מהספרי' ב-8:35. הסתכל על מצב הסדר בשולחן במסדרון. יצא למעריב 9:20. ד"ר וויס יצא מכ"ק אד"ש ב-10:20 [ומכשיר ביד אולי של לחץ דם]. אד"ש נסע לביתו ב-10:40. עמדו זוג (מבוגרים) במסדרון אד"ש חייך אליהם, ואמר להם 'מזל-טוב' שרו שיבנה ביהמ"ק, ובדרכו הורה להגברת השירה.