כ"ד אייר תשנ"ג

מתוך יומן 770
יומן 770

יום שבת קודש כ"ד אייר

קריאת התורה של שחרית התקיימה כרגיל לאחרונה בזאל למע', כשכל הדלתות פתוחות.

בעליות לתורה כובדו בין השאר אורחים שהגיעו בימים אלו, כהרב שלום דובער שי' וולף מאה"ק, הרב לוי שי' מאצקין מאוסטרלי' שבאיי הים ועוד.

בשעה 1:25 נודע על תפילת מנחה, וכעבור כ-10 דקות נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד, לקול שירת 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח', כרגיל. בסיום התפלה, באמצע אמירת 'פרקי אבות', הורדו הוילונות אך שום סימן מעודד על יציאת כ"ק אד"ש מה"מ למרפסת לא נראה עדיין, וכך לאחר המתנה בת כמה דקות נודע אשר לא נזכה לראות את מלכנו בתפילה זו, ואכן מלך המשיח חזר להיכל קדשו.

האכזבה ניכרה על פני הקהל, כקטן כגדול. למרות העובדה כי אך אמש זכינו לראות את פני מלכנו... שמא תאמרו כי הדבר מצביע על חומריות כה גדולה שכשלא רואים את הרבי לתפילה אחת נכנסים ליאוש ודכאון - לא היא: אדרבה, הקהל כה צמא ומשתוקק לראות את פני קדשו של מלכנו שליט"א, עד כי כל תפילה ותפילה כמוה כ'דיוטגמא חדשה', וכפי שהדבר מתבטא במציאות כאשר זוכים לראות את כ"ק אד"ש מה"מ, ששמחים עד מאוד, עד שפעמים נדמה כי שוכחים כלל על המצב....

לאחמ"כ התקיימה התוועדות חסידית בחסות בית הכנסת, שנתן, כנהוג ב"שבת חזק", את הקידוש. התוועדו זקני וחשובי אנ"ש, כהרב חיים סריברנסקי, הרב לוי"צ שפירא, הרב יוסף שי' רייצעס ועוד, והרב דוד שי' רסקין חילק ממשקה של הרבי.

א' הנקודות היתה בנוגע לריבוי התפילות והבקשות הנאמרות מידי יום לרפואתו של הרבי, אשר "כל אחד צריך לראות ליטול חלק בזה". ר' חיים סריברנסקי אף עורר ש"ח"ו לומר תהלים בשבת בבוקר על חשבון לימוד חסידות לפני התפילה, ועד כדי כך", הוסיף, "שא' שאומר תהלים על חשבון הלימוד, ה"ז יותר גרוע מ'טלויזשען'"...

בעת 'רעוא דרעוין' התקיים סדר ניגונים וחזרת מאמר חסידות, כשלקראת סיום נודע ע"ד "מעריב נאו". יצויין כי ההודעה נמסרה כאשר נותרו כ-10 דקות לפני מועד צאת השבת, כך שהדבר בא לגמרי בהפתעה.

מוצש"ק

מעריב ויחידות

כ"ק אד"ש מה"מ נכנס לחדרו המיוחד בשעה 8:40, ובסיום התפלה, בגמר 'קדיש בתרא' - הושלך הס באולם, כשהכל ממתינים לראיית פני המלך, והמחשבה שחולפת היא: כי הפעם ישנו סיכוי רב שאכן נזכה לראות את המלך, מאחר שהרבי נוהג לשמוע 'הבדלה' בבית הכנסת... ואכן כך הי', הוילון נפתח, ותיכף בפתיחת חלקו השמאלי כבר זכינו לראות את המלך מביט לשמאלו.

הרב יהודה שי' קעלער הבדיל על הכוס, וכ"ק אד"ש מה"מ התקרב מעט למעקה המרפסת והביט לעברו משך כל ההבדלה, כשעונה אחר כל הברכות כו'. בסיום 'ברכה-אחרונה' פרץ הקהל בניגון "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ומיד כ"ק אד"ש מה"מ הרים עיניו והביט מעט אל הקהל ממולו; עודד בתנועות קלות בראשו הק' ומלמל בשפתותיו הק'. [אגב, הרבי נראה הרבה יותר טוב מאמש]. לפתע עודד הרבי בעידוד חזק בתנועות ראשו הק' והשירה קיבלה תנופה ו'שטורעם', ולאחמ"כ עודד הרבי בתנועות סיבוביות חזקות ומהירות והקהל שאג בכל כוחו את הניגון... לאחר מכן המשיך הקהל לנגן בחזקה ובאותה עת המשיך כ"ק אד"ש מה"מ להביט על הקהל ממולו, ולאחמ"כ שוב חזר על עצמו העידוד הנ"ל, כשהפעם התנועות חזקות יותר ומהירות יותר, והקהל, כמובן, המשיך והוסיף לנגן בעוז. כך נמשך הדבר כ-4,40 דקות, ואז סימן כ"ק אד"ש מה"מ לסגירת הוילון. הקהל המשיך לרקוד על מקומו גם לאחר צאת כ"ק אד"ש מה"מ, ולאחמ"כ רקדו בחוץ על המדרכה ממול חדרו של הרבי, למשך זמן.

עם סיום תפילת ערבית התקיימה 'יחידות' לקבוצת ה"פגישה" ששבתו כאן בשבת. הללו יצאו נרגשים מאוד, ולאחמ"כ נודע אשר כ"ק אד"ש מה"מ הרבה לחייך אליהם שלא כרגיל. כן היו ילדים שזכו ליחס "מועדף".

יצויין כי חברי המזכירות הדגישו לטובה את השינוי שחל אצל כ"ק אד"ש מה"מ מקודם השבת, ובפרט מליל שבת ועד לצאת השבת.