קפיצה אל: ניווט, חיפוש

י' שבט תשט"ו


יום רביעי, יו"ד שבט

לשחרית נכנס חמש דקות לאחר עשר. התחיל בקול רם מאיזהו מקומן. בברוך שאמר החזיק את הציצית בין אצבע לאגודל (כמו שאוחזים דבר ביד) ואחז אותם בשתי ידיו. קודם שנישקן העבירן על העיניים. בפותח את ידיך וכו' נישק את התפילין ביד ולא ברצועה, והעביר את אצבעותיו על העיניים. קרחו – בקמץ. באהבת עולם מתחלה לוקח את שתי הציציות שלפניו, אח"כ השמאלית ואחרי' הימנית, ותיכף התחיל בקול רם ושבור עול הגויים. סיום הברכה, מברוך עד באהבה – בלחש. בוקשרתם, בין בפרשה ראשונה בין בשני' – לא נשק את התפילין. הפסיעות קודם שמונה-עשרה אחר גמר ברכה גאל ישראל. קודם חזרת הש"ץ המתין מעט, תיקן את הקשר בתפילין של ראש (וכן במשך התפילה מתקן הרבה פעמים). אומר בקול רם גם נקדישך, קדוש, ברוך, וימלוך. מתחיל מעט מאוחר אחר הקהל. ההרכנות בברכת כהנים – אחרת מהנרשם במנהגים.

כשהקהל גמר ובא לציון עמד אז בברוך ה' יום יום, ואמר בקול רם עד גמירא. בברוך הוא אלוקינו מישש בתפילין של יד ושל ראש, אבל לא נשקם. גם כשגומר הקהל את היום, עדיין לא גמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר ג"כ בקול רם. בסוף שיר של יום בכה. וכן בהושיענו וכן בקדיש.

בשעה 1:30 נסע לאוהל. מנחה בשעה 5:25 – עשר דקות אחר השקיעה. באמצע שמע קולנו (בוקבל ברחמים) בכה, ונמשך בהפסקות קטנות עד גמר חזרת הש"ץ.

ההתוועדות היתה בזאל הגדול ששכרו במיוחד. כ"ק אדמו"ר שליט"א הופיע באולם בשעה 9. ישב על מקומו. כל הקהל אמר "לחיים" וציוה לנגן ניגון. אחר הניגון שיחה. אחר השיחה ציוה לנגן "אַ שמחה'דיקן ניגון". אח"כ ציוה לנגן ה"בינוני". ואמר המאמר "באתי לגני", ביאור על סעיף החמישי של מאמר אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע. המאמר ארך כארבעים דקות. אח"כ ציוה לנגן "ממצרים גאלתנו". אח"כ ציוה לנגן ניגון מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – וניגנו הניגון מרוסטוב. אח"כ מאדמו"ר מהר"ש – וניגנו איינס צוויי כו'. אח"כ, בהפסק שיחה, ניגון מהצמח-צדק וניגנו "ימין ה'". ומאדמו"ר האמצעי – וניגנו הקאַפעליע. אח"כ מאדמו"ר הזקן אמר שינגנו "אבינו מלכנו". אח"כ היתה שיחה ואחרי' ציוה לנגן הג' בבות. שיחה, ואחרי' ציוה לנגן "צמאה לך נפשי", "קול ביער", וניגון ד' בבות לאדה"ז. הבבא הרביעית ניגנו שבע פעמים. אח"כ "ניע זשוריצי", וסימן בידיו שינגנו בחיות וירקדו. באמצע ההתוועדות, כשניגנו ניגון שמח, עמד מלוא קומתו ורקד על מקומו בשמחה רבה, וגם סימן בידיו שירקדו בשמחה. לאחד אמר שיקח "אַ קליינע גלעזעלע מיט אַ גרויסע כוונה".